דף הבית בטיחות בדיג דגים מסוכנים הלגינון הנודד - לקרוא ולהפנים.

כניסה לחברים רשומים

ברוך הבא, אורח. בבקשה התחבר או הירשם.
 
 


מי מחובר כעת

49 אורחים, 7 משתמשים
JB, GilH99, shragam, HZ (חיים), Kobiarava, TzvikaR, mottygprv
סך הכל משתמשים: 7363
סך הכל הודעות: 405886
סך הכל דיונים: 32896
סך הכל קטגוריות: 8
סך הכל פורומים: 53
הלגינון הנודד - לקרוא ולהפנים.
נכתב ע"י טל.   
רביעי, 17 אוגוסט 2011 19:16

nafha"

בים התיכון ניצוד לעתים הדג לגינון נודד, דג מהסוג Lagocephalus, בגלל חוסר מודעות לרעילותו נגרמים מקרי הרעלה כתוצאה מאכילתו. רוב המקרים היו באזור מפרץ חיפה !"

כל מה שרצית לדעת על דג האבו נפחא - הלגינון הנודד, ולא העזת לשאול...

 

 

 

הקדמה על משפחת הנפוחיתיים (מתוך  ויקיפדיה ):

משפחה: נפוחיתיים

שם מדעי : Tetraodontidae

נפוחיתִיים (שם מדעי: Tetraodontidae) היא משפחה של דגים מקריני סנפיר המשתייכים לסדרת הנפוחתאים. דגים אלו נפוצים בעיקר באזורים הטרופיים, בארץ בעיקר במפרץ אילת, חלק ממיני משפחת דגים זו מכונים בסלנג "אבו נפחא".

לנפוחיתיים ארבע שיניים, וזהו מקור שמם המדעי (מיוונית: tetras -ארבע ; odontos-שיניים). השיניים משמשות אותם לפיצוח רכיכות וחסרי חוליות אחרים.

אחד מהמאפיינים הבולטים של הדגים החברים במשפחה זו - וזהו גם מקור שמה בעברית, היא היכולת לבלוע מים בכמות גדולה ולהתנפח לגודל כפול ויותר בעת סכנה. מאפיין אחר, שאף הוא מגן על הנפוחיתיים מפני טורפים, הוא עורם הקוצני. הגנה נוספת מפני טורפים הקיימת בחלק מהנפוחיתיים היא רעל עצבים קטלני הנקרא טטרודוטוקסין (Tetrodotoxin), שמצוי בעורם ובחלק מאיבריהם הפנימיים. אחד הדגים המשתייכים למשפחת הנפוחיתיים, דג הפוגו, נחשב למעדן ביפן ובארצות סמוכות, למרות הסכנה הרבה באכילתו.

במשפחה זו לפחות 121 מינים ב-21 סוגים. הם מצויים בדרך כלל באזורים הטרופיים, ונדירים באזורים קרים יותר. בים סוף ניתן למצוא חלק ממיני המשפחה, כמעט כולם מוגנים, במפרץ אילת יש מודעות לרעילותם של דגים אלו והם לא ניצודים ולא נאכלים.

בים התיכון ניצוד לעתים הדג לגינון נודד, דג מהסוג Lagocephalus, בגלל חוסר מודעות לרעילותו נגרמים מקרי הרעלה כתוצאה מאכילתו. רוב המקרים היו באזור מפרץ חיפה !  

 

עצבן

הלגינון הנודד (מתוך ויקיפדיה ) :

לגינון נודד (שם מדעי: Lagocephalus spadiceus) הוא מין של דג ממשפחת הנפוחיתיים, המשתייך לסוג Lagocephalus. הדג נפוץ בים סוף, כמו גם באוקיינוס ההודי, אך ניתן למוצאו גם בים התיכון, לשם הגיע מבית גידולו הטבעי במסגרת התופעה הנקראת הגירה לספסית. הדג הוא מוותיקי המינים הפולשים מים סוף לים התיכון וזוהה ככזה כבר בשנות ה-30 של המאה העשרים.
כדגים אחרים ממשפחה זו, אוצר דג הלגינון באיבריו הפנימיים, ככבד, כיס המרה ואיברי המין, רעל חזק בשם טטרודוטוקסין שעלול לגרום למוות. הרעל מתחיל להשפיע בין עשרות דקות ועד שעות ספורות ממועד אכילת הדג, וגורם בתחילה לשיתוק השפתיים, אובדן כושר הדיבור והבליעה, הזעה, כאבי ראש, בחילות וסימפטומים נוספים. אין לרעל נסיוב, והטיפול הקיים הוא טיפול סימפטומטי - בעיקר הנשמה מלאכותית.
דווח על מספר מקרים שבהם דייגים ישראלים חובבים העלו את הדג ברשתם, לא ידעו לזהותו, טעמו ממנו ולקו בהרעלת טטרודוטוקסין חריפה, עד כדי חשש לחייהם. דג הפוגו, הנמנה אף הוא על אותה משפחה, נחשב ביפן למעדן יוקרתי, אך הגשתו במסעדות נמצאת תחת רגולציה הדוקה. בעבר גרם הפוגו מדי שנה לעשרות מקרי מוות ביפן ובדרום מזרח אסיה, אך בשנים האחרונות, לאור החמרת הפיקוח, חלה ירידה משמעותית במספר מקרי ההרעלה.
הלגינון הוא אחד המינים הקרויים בסלנג העברי אבו נפחא, בשל תכונתו להתנפח בעת סכנה ובכך להקשות על טורפיו לטרוף אותו.  

 

nafha


ולדברים :

בכל עונה , בכל שנה , בכל חוף ובכל שיטה....הם כאן והם עושים נזק.
השתלטות דג הלגינון הנודד כבר אינה מזמן דבר של מה בכך. מתופעה 
יחסית נדירה או לפחות כזו שקשה היה לראות לפני שנים כדבר מובן מאליו
הפך סוג הדג הזה לשולט הבלעדי בחופים שלנו ולמעשה לא רק בחופים
השונים אלא בים כולו ובכל סגנון דיג אפשרי הוא נהיה דומיננטי יותר ויותר.

אך בדיג חופי נטו עסקינן , ועל כן כאן הוא הבעיה שלנו. ההתרבות שלו
וקצב וזמני ההגעה שלו אל סף הקרסים והחוטים שלנו כבר מזמן נראית
כבלתי ניתנת לעצירה. אין דיג ששמח על הוצאתו מן המים באם זה האחרון
עוד היה תפוס על קצה הקרס ולא חתך לנו את החוט ונזק בו בשלביו השונים מהשפולה
ועד אחרון המשקולות והקרסים.

אני מאמין שרבים מדיגי החוף יודעים על מה מדובר ועל היקפה של התופעה.
אני נוטה להאמין שכל אחד ואחד מכם ניסה , מנסה ועוד ישוב וינסה בעתיד
להתחמק ממכת האבו נאפחות בדיג החופי בפרט .

בואו , ננסה להסביר לקוראים על הניסיונות שלנו להימנעות מהדג , על הדרכים השונות שניסינו ,
על סוגי הריגים והקרסים , החוטים העמידים , המקומות "השמורים" מהדג הזה , השעות שבהם
אנו מאמינים שהוא לא רעב או עייף מידי מכדי להזיק ולהציק לנו , אולי הדרך לדלל אותם
בשיטות כאלה ואחרות. 

נתחיל.

אתייחס בשלב זה רק למוצרים הבאים במגע ישיר עם פיו של הדג , כלומר :

חוטים - מניסיוני הוא קורע וחותך כל סוג של חוט ,בין אם מדובר בחוטי מונו בעוביים שונים
ובין באם מדובר בחוטי בד בעלי טסטים שונים. נוסו מגוון רחב ביותר של חוטים מכל הסוגים
וכמעט בכל מפגש על הדג ידו היית על העליונה.
דרך אחת שמצאתי להצליח ולפחות להביא את הדג אלי לחוף היא הכפלת החוט בתלאי של הקרס כך
שהסיכוי גבוה יותר שהדג לא יקצוץ אחד מהם לפחות... paddle

כבלי פלדה - כאן כבר הכל תלוי בעובי הכבל ולאו דווקא בטסט שלו. עוביי כבל של עד 100 ליברות
הדג חתך לי מבלי להפעיל פעמון לעתים.  wife נוסו כבלים בעלי שזירות שונות ומגוונות , עם או
בלי ציפויים , פירמות ויצרנים שונים ומגוונים...ללא הואיל. לעיתים אומנם יצא הדג אל החוף בעזרת כבלים
אותם רק הצליח "לפצוע" , אבל הנזק שנעשה להם לא מותיר ברירה אלא להשליכם אל המיחזור.
שימוש בכבלים עבים עד כמה שניתן להשתמש יוכל להגדיל את הסיכוי להוציא את הדגים אל 
חוף המבטחים אך...הנזק שיעה לחוטים יהיה בבחינת סופני. 
דרך בטוחה יותר לא לתת לדג לפצוע ולהזיק לציוד שלכם וגם לא לאבד אותו היא
בעזרת שימוש ב"מובייל" זרועות.(ישנם בעלי 2-4 זרועות).בשיטה זו ניתן להצמיד
קרס לזרוע המתכת בחיבור ישיר (ללא חוט\כבל) והדג לא מזיק , לא פוצע דבר
ויבוא הישר אל זרועותיכם הפתוחות.... אביל

פיתיונות - הדג הזה הוא אוכל כל , אין פיתיון אותו הוא יפספס , אבל......
כאן כבר יש פתח קטן למילוט מהצרה והוא נקרא "תולעים"...
במעט מאוד מהפעמים ,אם בכלל , נתפס הדג ו\או נעלמה קרס ו\או נחתך הריג כאשר
על הקרסים היו לי תולעים. מכך הסקתי שעל תולעים הוא לרוב יוותר !  

השאלה הנשאלת היא : מי בכלל רוצה להביא אותו...?  

היכן ניתן להיתקל עם הדג.

תוואי קרקעית ים - הם נמצאים בכל חוף , כמעט.
חולי , סלעי , משולב , חוף נקי , חוף מזוהם...בכל חוף.
הם נמצאים בחופים בהם אנו מתאמצים עד דם בכדי להוציא
סרגוס בשעות ארוכות של דיג , אבל הם...שם בשפע !
מה הם מחפשים שם ? הרי אין שם דגים ..... yahoo

עומק המים - מחופים רדודים (1-2 מטר)ועד לעמוקים (2-4מטר) ועמוקים ביותר (5 ומעלה).
הם נמצאים בכל מרחק זריקה והטלת ריג כמעט.
מיעוט של תפיסות קיים בזריקה אל קו שבירת גלים ואזורים מוקצפים של מים , שימו לב.

סוגי ים - הדג מעדיף מים שקטים.
כפי שהזכרתי בשורות למעלה נרשם מיעוט של תפיסות באזורי שבירת הגל
ואזורי מים מוקצפים.
גלים מרחיקים אותו מהפיתיונות והוא כנראה נרתע מים עובד ומעדיף לחפש שקט בין 
סלעים או במים עמוקים יותר.
לגבי זרמים בים הדעה שלי לא סגורה כיוון שמהחוף אומנם לא נראה הדג יוצא במקומות
עם זרמים חזקים , זרם חוזר וכדומה. אבל מהקיאק לדוגמה אין לו בעיה לתקוף בעומק
גם בזרמים חזקים...הוא תקף הכל.

שעות - בצפון אוכל הדג חזק בשעות הערב (שקיעה) ובשעות האור הראשון ואחריו (זריחה).
אך זה לא החלטי. יצאו מספר לא מבוטל של אבו נאפחות גם בלילה , בכל שעה בלילה רק
במספרים קטנים יותר מהשעות שהזכרתי.ציוד רב נחתך ולא חזר לאחר הטלת הריג למים בלילות.
במרכז יש דיווחים על שויון יחסי בזמני האכילות של הדג. למה ? ככה. 

אומרים שיהיה טוב. השאלה למי ? לדג ?? עצבן

סוגי הדיג בהם נתפס או עלול להיתפס.

כאן כבר ניתן כמעט לומר - "הוא נתפס בכל סגנון" ! אבל....

ונפרט מעט :

דיג חופי - נתפס כמו גדול בכל הסגנונות של דיג במקל ו\או רולר עם סייגים
מסויימים שאשמח עם מישהו בעל ניסיון מסויים יעיר את עיניי.

לדוגמה :

האם נתפס אצל מישהו בדיג "בולונז" ? ואם איזה פיתיון ?
האם תפס מישהו את הדג בבוס עם פיתיון בצקי כלשהו ? (על בשרי אני יודע שהוא בא)
האם תפס מישהו את הדג במלכודת קרסים אשר משתמשים בה לדיג בורי ?
ועוד...

ז'ירזור - גם כאן נתפס גם נתפס ושוב עם סיגים מסויימים.

לדוגמה :

על איזה בובות (שוקעות\צפות) ?
האם נתפס אצל העוסקים ב- פלייפישינג ?

אצלי עלה הדג אפילו בזירזור קלאמרי על בובה במידה 4 בראש הנקרה... paddle

ג'יג - נתפס !  paddle

טרולינג - נתפס !  paddle

בולוס - נתפס !  yahoo yahoo yahoo

לונג ליין - נתפס !  

שארק - נתפס !  

רשתות - נתפס !  מתפקע

טרול - נתפס !  

סייג אחד רק...האם נתפס ברשת שבכה אצל מישהו העוסק בכך ?
מאמון מדווח שאכן כך , אז אולי זה כבר איננו סייג כלל... 

מייאש !  דופק את הראש


אהההההה......מישהו תפס אחד במים מתוקים אולי ??   המום המום המום

דבר נוסף נאמר לגבי סגנון האכילה של הדג :

זהו אינו טורף , ולכן את האכילה שלו כמעט וניתן לפספס , וכך גם קורה לא מעט.
הדג יכול לקרוע את החוט\כבל ממש מבלי שנרגיש וזאת גם עם ישנו פעמון בקצה
המקל. באם נביט כל זמן הדיג על קצה המקל נראה לעיתים נידנודים קלים שבקלים
בקצה המקל שנראים לעיתים כתנודות המקל מהרוח הקלילה או מזרמים בים. זה בהחלט
דבר המאפיין אכילה של הדג , בזמן הזה הוא כבר השאיר את הריג ללא קרסים או
את המקל ללא ריג ומשקולת במים !   שימו לב....

ישנם הזורקים פתיון "גדול" (ראש קלאמרי וכדומה) עם כבל פלדה חזק ואז הסיכוי שהדג
יקרע את הכבל כאמור קטן יותר. גם שם יתכן ששיטת האכילה תהיה דומה ובעלת אותם מאפיינים
שהזכרתי אך גם יתכן מאוד שהדג יחליט לשחות עם הפתיון ותיראה אכילה\תקיפה ממש כמו של
דג טורף כדוגמת הגומבר אשר תתבטא בכיפוף חזק של המקל ואף יציאת חוט קצרה. מי שמכיר
את אופיו של הדג ידע מיד לאחר ה"הוק סט" שבחלקו נפל לא יותר מדג מורעל.... paddle

 

תובנות ושיטות מרשמי דיגים מנוסים :


**מרקו רושם :


כמה תובנות שלי לאחר עשרות אבונפחות,מאות קילוגרמים ואלפי ריגים(בתחושה לפחות...):
לאחר נסיונות רבים עם חוטי בד בעובי של 200 ליברות שנחתכו כמו חמאה,חוטי ניילון בעוביים מטורפים(1.40 מ״מ) שנחתכו כהרף עין וגם כבלים ייעודיים חזקים שגם הם לא עשו את העבודה
החלטתי לרכוש כבל פלדה מתאים,כבל בעובי 1.5 מ״מ,אותו רכשתי בחנות לאספקה טכנית(150₪ ל100 מטר),יחד איתו רכשתי שם גם נועלנים
מתאימים.עדיין לא קרה שאבו נפחא קרע אותו.
גילוי נאות-עדיין לא קבלתי על הריג הנ״ל גם אכילה של אינטיאס,אולם איני חושב שעובי הכבל הוא הסיבה.
-מעדיף ים שקט אבל יצאו וכמובן חתכו ריגים גם בים עובד של מעל מטר וחצי.
-אוכל באור ראשון ובזריחה עד שעה אחרי בצורה מטורפת,בשקיעה לא חוויתי בעיות
קשות,די נדיר ,אותו כנ״ל בלילה.
-למרות שאין להם עונה והם שורצים כל השנה,יש יותר פעילות (מורגש בצורה ניכרת) 
בעונה של הקלמארי(ספטמבר-אפריל),לאחר מכן שקט קצת יותר.
-הדג חי בלהקה,לרוב כשתביאו אחד לחוף יגיעו איתו עוד שניים-שלושה
אבו נפחות ליווי,לראות אולי אפשר לדפוק לו ביס פרידה....
-כדאי מאוד לבנות את הריג עם משקולת למטה במקרה של דיג פתיונות
או עם משקולת שמגיעה עד לפתיון במקרה של דיג על חי,הסיבה היא 
שברגע שחתכו לך את הריג תוכל לדעת תוך פרק זמן קצר ולא למשוך 
את החכות ולגלות שאתה כבר מעל שעה רק עם משקולות במים ואתה
לא מבין למה אין נגיעות על המקלות.
-מאותה סיבה כמו קודם,לדוג יותר על ״נעול״ כשזורקים לחי,ככה ישנה רגישות
ורואים את אותם נישנושים מעצבנים על החכות ולהבין עם מי יש לנו עסק ,
כשדגים על פתוח ניתן בקלות לפספס את זה.
-אבו נפחות אוכלים כל סוג של פתיון,בכל גודל,הפתרון בדיג על חי הוא 
לזרוק פתיון ממש גדול וחי- בורי או טרחון שנושקים לקילו יעשו לרוב את העבודה.
-לדעתי וזה משהו שצריך לבדוק,אין לצרה הזו שום טורף טבעי בים.
אני יודע שהמספרים שלהם כמו גם גודלם הפיסי עולים בטירוף מדי שנה,
ושאין שום סיכוי שאנחנו הדייגים נצמצם את מספרם,אבל עדיין,תפסתם 
אבו נפחא,שחררו אותו חזרה לים-אחרי שעתיים-שעתיים וחצי.

איפה הימים(זה היה רק לפני ארבע-חמש שנים) שבשביל לדוג אינטיאסים עם שלושה
מקלות היה מספיק חמישה קלאמרים?מה?היום צריך לפחות פי שלוש וגם אז אני לא שקט 
ולא באמת יודע מה קורה בצד השני של החכה. 
מרקו


** בנצי רושם :

 

כמו שכבר כתבת את רוב סוגי הכבלים הוא קורע!!!

את הוואייר החד גידי הוא לא יכול לקרוע

מה גם שהוואייר הזה הוא דק יחסית לקבל ופחות מרתיע דגים לטעום מהפתיונות והוא גם חזק מספיק כדי להביא גם אנטיאס


**מאמון (הנצרתי מס' 1) רושם :

 

דבר אחד יעזור

להתפלל שלא יגיעו לפתיון שלך ..לא מעבר  

הם בכל מקום הם שולטים והם ישלטו בכל חור שעוד לא שלטו...

לדלל? !! לא נראה לי יעזור..אבל ועם כל הבטחון הזה לא מחזיר אחד חי ..אין מצב !!

לא מאמין שיש צוות שהתעלל בהם כמו שעשינו להם....דברים ששום דייג לא חשב עליהם  

אבל ולצערי זה הולך ונהיה יותר גרוע מיום ליום

חייבים להשלים עם העובדה או להזמין לכאן מליון יפנים אוכלי אבו קקות ..רק אז אולי המצב ישתנה !!


איך שלא נסתכל על זה הדג הזה כאן והוא מסוכן לבריאות !!  ולא רק לציוד שלנו , וזה העיקר.

הנה כתבת דוגמה לאנשים שהורעלו בסופו של דבר מהלגינון הנודד :

 

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3362268,00.html

 

קראו , חפשו פתרונות ובעיקר הזהירו והיזהרו כי יש
כאלה החושבים שדג זה הוא סוג של "לוקוס" אפילו...(אמיתי!!). אביל

טל. אתה בסדר

 
Top