עמוד 1 מ- 2 דייג עם בוייליס וריג שערה
תכינו קפה וקערה של נישנושים כי המאמר הבא יצא ארווווך
בשעה טובה ואחרי עיכובים רבים, בדיוק לקראת פתיחת עונת הקרפיונים, אני שמח להציג בפניכם את המאמר המלא על דיג קרפיונים בעזרת בוייליס ו-Hair-Rig (ריג-שערה) אני רוצה להודות למיכאל ידידי ושותפי לפשע על העזרה,הביקורת וההצעות ולאיתמר שערך אותו ואת התמונות לפורמט המתאים לפורום ועל הקישורים האינסופיים לתמונות מקווה שתהנו ושנראה תוצאות בעונה הקרובה שלנו ובשבילנו כי
דיג קרפיונים בעזרת בויילי וריג-שערה (Boilies and Hair-Rig)
הקדמה : שיטת הדיג באמצעות הבוייליס פותחה בשנות ה-60 באנגליה ע"י דיג בשם פרד ווילטון וכמה שנים לאחר מכן שוכללה כששולבה עם הריג המוכר כ- Hair-Rig ומאז הופצה ברחבי העולם והפכה לאחת השיטות המוכרות והמורכבות לדיג קרפיונים. בשיטה הזו ניתן לתפוס גם מינים שונים של ביניות,שפמנונים ושאר דגי מים מתוקים אבל דגי המטרה העיקריים אלו הקרפיונים בשיטה הזו נתקלתי בסוף שנות ה-90 כשגרתי בהולנד וישר הבנתי שיש כאן משהו מיוחד ויוצא דופן שצריך לבדוק לעומק! כשחזרתי לארץ הבאתי איתי שני סוגים של בוייליס (SCOPEX בקוטר 12 מ"מ בטעם אפרסק ו-WITTECRAB בקוטר 18 מ"מ בטעם סרטנים לבנים) וניסיתי בכול הזדמנות. להפתעתי ולשמחתי גיליתי שיש היענות מצד הדגים ! על ה-SCOPEX נתפסו קרפיונים רבים ואפילו כמה ביניות ושפמנונים ועל הבויילי השני נתפסו רק שפמנונים וקרפיון אחד. בסה"כ, על בוייליס בגדלים שונים ובטעמים שונים שחלקם נקנו וחלקם הכנתי בעצמי נתפסו עד היום אינספור קרפיונים, שפמנונים, ביניות, חפפים, מושטים ולצערי גם צבים...
הבויילי-
הבויילי הומצא כאמור בשנות ה-60 במטרה ליצור פיתיון גדול יחסית עם רמת קושיות גבוהה ובכך לפתור את בעיית הדגים הקטנים שנשנשו את הפיתיון במהירות ולא אפשרו לדגים הגדולים להגיע בזמן. בוייליס עשויים בדר"כ ממזון דגים,חלבוני חלב,מזון לציפורים,סולת,קמח תירס וקמח סויה שמעורבבים עם ביצים כחומר מגבש ואז מורתחים להקשיה סופית. לתערובת מוסיפים בדר"כ חומרי טעם וריח שונים ולעתים אף פרומונים .
בוייליס קיימים במגוון צבעים,ריחות וטעמים וגודלם של הבוייליס נע בין 8 מ"מ (מיקרו-בוייליס) ל-40 מ"מ (מגה-בוייליס).
רוב סוגי הבוייליס שוקעים אך ישנם בוייליס צפים (POP-UPS) שמיועדים לדיג במקומות שישנה בהם צמחיה בקרקעית,אבנים,סלעים או שכבת טיט שעלולה לבלוע ולהסתיר את הבוייליס.
סיבה נוספת שעשויה לגרום לנו לרצות ולהרחיק את הבויילי מהקרקעית היא המשקעים האורגנים שמצטברים ונרקבים בקרקעית ושמאופיינים בריח חזק ולא נעים שמשתלט על ריח הבויילי ומוריד מיעילותו. דייגי קרפיון רבים שמגיעים למקום חדש שאינו מוכר להם או שעולה החשד שיש סיבה לבדוק,נוהגים לבדוק את הקרקעית באזור הדיג על ידי הרחת הבויילי ששהה כשעה במים ורואים אם נותר בו הריח המקורי או שדבק בו ריח מעופש ורקוב. יתרון נוסף שיש לבוייליס מסוג POP-UP הוא שהם בולטים לעין ונבדלים משאר הפיתיון שנמצא על הקרקעית ושאותו מוצא הקרפיון בעזרת מספר חושים מלבד הראיה. מאחר ובוייליס כאלו צפים,הם יעלו לגובה המקסימאלי שיתאפשר להם. קרי, ריג באורך של 25 ס"מ יאפשר להם לצוף לגובה של 25 ס"מ מהקרקעית מה שלדעתם של רבים מהווה כבר מכשול יותר מיתרון. במצב כזה הקרס גלוי לעין ועלול להפחיד את הקרפיון ולכן שוכללה השיטה ולריג התווספה משקולת מעיכה קטנה שממוקמת כ-3 עד 10 ס"מ מעין הקשירה של הקרס שתפקידה למנוע את התרוממות הבויילי עד לאורך המקסימאלי של הריג. זו הדרך הנפוצה ביותר בקרב הדייגים שמשתמשים בבוייליס מסוג POP-UP.
בויילי מסוג POP-UP ניתן לשלב עם בויילי רגיל מתחתיו על מנת ליצור "איש שלג" (SNOWMAN) שחלקו העליון קל יותר מהתחתון עד כדי ציפה והשילוב עם בויילי שוקע, יוצר פיתיון שבולט מהקרקע ושמשקלו הסגולי קרוב לזה של המים ולכן לדג יהיה יותר קל לשאוב אותו לפיו. שיטה פופולארית ויעילה ביותר
ישנן מספר דרכים לגרום לבוייליס ביתיים לצוף ועל כך בהמשך.
כיום ישנם בוייליס סינטטיים לחלוטין שעשויים מחוט סיליקון שלופף לכדור תוך כדי הוספת חומרי טעם וריח. אלו בוייליס עמידים ביותר אך לרוב הם חד פעמיים וברגע שמוציאים אותם מהמים הם מתייבשים והריח מתנדף. תוך זמן קצר הם מתחילים להתפורר וברגע ששהו במי אגם או נהר,לא ניתן להחזירם לכלי המקורי מכיוון שאז עלולים להתפתח עובש וריקבון שיהרסו את כול הכמות,דבר שתופס אגב גם לגבי בוייליס מבושלים קלאסיים! בויילי שהיה בשימוש רצוי לא להחזיר לכלי המקורי הבויילי מחזיק במים עד 24 שעות ויותר אם לא נוגעים בו, כך שלא צריך לחדש פיתיון כל הזמן. בנוסף, גודל הבויילי מגביל את גודל הדג שייתפס מאחר וצריך לבלוע אותו שלם - מעין רף אם תרצו...
ה- Hair-Rig-
המערך הנפוץ ביותר לדיג עם בוייליס נקרא Hair-Rig שהומצא בשנות ה-70 והביא את השימוש בבוייליס לרמות חדשות ובכך פרץ לתודעת הציבור. הריג הזה (Hair-Rig) בנוי כך שליד הקרס יש תוספת חוט קצרה עם לולאה בקצה שעליה אנו משחילים את הכדור בעזרת מחט ייעודית ולמעשה הקרס חשוף לגמרי ומוכן לנעיצה במגע. סגנון הדיג הזה מיועד לאופן האכילה של הקרפיון והביניות ששואבים את המזון ולא נוגסים בו. מקור השם בחומר שממנו היה עשוי הריג המקורי,שערה מזנב סוס. השערה אמנם עבדה מצוין אבל היו גם חסרונות. הקשירה הייתה בעייתית ולפעמים השערה נקרעה בזמן ההטלה. היום בעידן המודרני עם כול תעשיית הפולימרים ישם בשוק חוטים רכים,גמישים וחזקים ביותר כגון חוטי הבד .
קרסים : ישנם עשרות סוגים של קרסים לקרפיונים שחלקם מתאימים לפיתיונות וחלקם מתאימים ל- Hair-Rig. אני אוהב את הקרסים הקלאסיים של CANNELLE,VMC ו-FOX שמתאימים לעבודה על הקרקעית אבל בשנה האחרונה עם תחילת הניסיונות עם בוייליס מסוג POP UP, נכנסו לשימוש גם הקרסים הארוכים שמוכרים לחלקכם כ"קרס בננה".
קרסים קלאסיים:
קרסי "בננה":
הקשר הנפוץ והקל ביותר לריג הזה נקרא KNOTLESS KNOT זהו קשר פשוט וחזק שפותר את בעיית אומדן האורך של התלאי הקצר עם הלולאה בקצה אבל הוא מתאים רק לחוטי בד ולא לחוטי ניילון! חוט ניילון קפיצי מטבעו ועלול לגרום להתרופפות ושחרור ולבסוף לפרימה של הריג. במידה ותחליטו להשתמש בחוט ניילון אני מציע לקשור בקשר SNELL רגיל ולבסוף ליצור את הלולאה בקצה.
הקשר מתחיל בשלב הראשון ביצירת לולאה קטנה (קוטר של 3-4 מ"מ) בקצהו של חוט בד באורך של כ-50 ס"מ שמוחדר דרך הטבעת של הקרס ולאחר מכן מלופף כ-10-12 פעמים ושוב דרך העין באותו הכיוון. הדעות חלוקות לגבי עובי החוט. אני אוהב לעבוד עם חוט 80 ליברות של Power-Pro. חזק,גמיש לאחר שימוש ראשון,לא מסתבך בעצמו ובא בצבע ירוק טבעי... בתמונות השתמשתי בחוט FLY צהוב ועבה עם קרס גודל 7/0 בשביל הנוחות...
בשלב השני משחילים את הצד החופשי של החוט דרך הטבעת של הקרס מצידה החיצוני לכיוון הפנימי.
משאירים רווח של כ-6-7 ס"מ בין הלולאה הקטנה וטבעת הקרס. אם יש כוונה להשתמש בבויילי גדול מאד או בשניים,כדאי להשאיר מרווח גדול יותר. את החוט העודף במקרה של שימוש בבויילי בודד עם ריג ארוך,ניתן ללפף על צוואר הקרס עד שמגיעים לתוצאה הרצויה וזה מה שאני עושה במקום להשתמש בצינוריות סיליקון. את החוט עם הלולאה מצמידים לזרוע הקרס לכיוון הקשת ואז מתחילים בליפוף החוט הארוך על הזרוע של הקרס מכיוון העין ולכיוון הקשת. שימו לב! טבעת הקשירה של הקרס סגורה מצד אחד אבל פתוחה מצד שני בו קצה התיל נפגש עם הזרוע. נקודה זו מסוכנת ושם חוט הבד עלול להיחתך במגע מתמשך. יש להתחיל את הליפוף של החוט לכיוון הצד הסגור!
מלפפים כ-8-12 ליפופים בהתאם לעובי החוט מסביב לזרוע ולחוט הקצר עם הלולאה ולבסוף משחילים שוב דרך העין של הקרס באותו הכיוון שהכנסנו בהתחלה.
לאחר שאנו מוודאים שהחוט יושב מלופף בצורה אחידה כמו שצריך,מרטיבים בזהירות את אזור הקשר ומהדקים טוב. לפי הצורך קובעים את אורך הריג ויוצרים לולאת קצה.
ניתן כמובן גם לקשור סוויבל ודייגים רבים אכן עושים זאת במקום ליצור לולאה . הדבר עוזר אם מעוניינים לקשור את הריג לחוט המוביל כשהוא עשוי מניילון ויש חשש שהוא ייקרע ע"י חוט הבד של הריג.
ניתן להוסיף שרוול של בידוד מתכווץ או צינוריות שתפקידן לשמור על החוט הקצר עם הלולאה ליד הקשת של הקרס.
בשלב זה הריג מוכן וכאן נכנס שלב השחלת הבויילי בעזרת המחט הייעודית.
את המחט מעבירים דרך הבויילי עד שהקצה שלה יוצא בצד השני .
את הלולאה שבקצה ה- Hair-Rig מלבישים על הזיז שבמחט או בלולאת הקצה של המחט ותוך כדי שאנו מוודאים שהחוט מתוח,מחליקים את הבויילי במורד המחט ואל החוט עם לולאת הקצה.
השלב הבא הוא מיקום הסטופר שימנע מהבויילי לעוף מהריג בהטלה חזקה או משיכה של דג. חותכים שני כדורים מחוברים ברצף מאחד הפסים ומכניסים אותו חצי דרך בקצה הלולאה שבולטת מהבויילי. את החוט שיוצא מהבויילי לכיוון הקרס מושכים בזהירות עד שקצה הלולאה שבולט מהבויילי מתהדק על הסטופר.
ישנו פטנט נחמד אם כי הרבה פחות נפוץ שנקרא SPIKE המתאים יותר לבוייליס ופחות לשאר הפיתיונות שניתן להשתמש בהם עם ה- Hair-Rig כגון תירס, כופתאות, אגוזים, גרעינים ועוד... את ה-SPIKE פשוט נועצים לתוך הבויילי כשמה שמחזיק אותו במקום אלו הזיזים שבצידיו...
לאחר שהשחלנו את הבויילי על החוט הקצר עם הלולאה בקצהו וקיבענו עם הסטופר,מלפפים את החוט עם הבויילי על זרוע הקרס עד שמגיעים למצב שבו המרחק בין הבויילי לקשת הקרס זהה לקוטר הבויילי. ניתן להצמיד יותר או לרווח יותר וישנן אסכולות שתומכות בשלושת הווריאציות. אישית אני עובד עם מרחק בין הקשת לבויילי ששווה לקוטר הבויילי כשאני דג בכנרת. זהו המרחק המקובל אבל כאמור ניתן כמובן לקצר את המרחק דבר שאני נוהג לעשות כשאני דג עם בוייליס בנהר עם מים זורמים ושהריג כול הזמן מתוח. יותר מדי פעמים קיבלתי משיכה חזקה מאד שהסתיימה בריג ריק מבויילי ובעוגמת נפש כמה שהזרם חזק יותר המרחק בין הבויילי לקשת הקרס מתקצר עד כדי שבזרם חזק מאד אני מלפף את החוט עד שהקשת של הקרס צמודה לבויילי!
זהו מצב חריג ולכן מומלץ שלא להתחיל איתו אלא עם מרווח בין הקרס לבויילי שיאפשר לקרס להינעץ בחופשיות בזמן שהקרפיון פולט את הפיתיון לאחר השאיבה. המרווח יאפשר לבויילי ולקרס לנוע בצורה חופשית ועצמאית ועם קצת מזל הקרס יינעץ בשפה התחתונה בזמן הפליטה שזו למעשה הנעיצה הקלאסית שאליה שואפים בדיג קרפיונים...
חשוב שהבויילי יהיה ליד הקשת של הקרס ושלא יברח הצידה לכיוון טבעת הקשירה ולכן פותחו מספר שיטות לוודא את המצב הנדרש.
ישנן מספר שיטות להצמדת החוט עם הלולאה לקרס. ישנם קרסים עם טבעת קטנטנה על הזרוע. הטבעת יכולה להיות ממתכת ולרוץ חופשי על הזרוע והיא יכולה להיות מגומי ולהישאר צמודה לזרוע היכן שנבחר למקם אותה.
|