דף הבית דיג פתיונות

כניסה לחברים רשומים

ברוך הבא, אורח. בבקשה התחבר או הירשם.
 
 


מי מחובר כעת

47 אורחים, 0 משתמשים
סך הכל משתמשים: 7363
סך הכל הודעות: 405832
סך הכל דיונים: 32894
סך הכל קטגוריות: 8
סך הכל פורומים: 53
דייג לילי והציוד הנדרש.
נכתב ע"י טל   
שבת, 22 אוקטובר 2011 16:28

דייג לילי והציוד הנדרש.

 moon
 
 
חוט פלורוקרבון
נכתב ע"י הלל-ירושלים   
ראשון, 10 פברואר 2013 21:45

חוט הפלורוקרבון

 

חוטי פלורוקרבון הופיעו לראשונה בשנת 1972 על ידי חברת בשם KUREHA .

היא הציגה את החוט בתערוכת osaka (תערוכה שעד היום מתקיימת מדי שנה ) תחת השם SEAGUAR .

הפלורוקרבון מכיל תכונות משלימות שאין בחוטים רגילים, הניילון או החוט בד.

 

תכונות הפלורקרבון :

*השבירה של קרני אור על החוט היא 1.4 בערך (של המים זה 1.33 ) - מאוד קרוב ולכן כמעט ולא נראה במים.

*פחות אלסטיות מחוט הניילון.

*יותר עמיד מפני חתכים ביחס לחוט ניילון.

*שוקע יותר מהר מחוט הניילון (צפיפות החומר).

*שווה לחוט ניילון מבחינת עמידות לאותו קוטר (ואפילו יותר ).

 

היות ומידת השבירה של קרני האור על החוט מאוד קרובה למידת השבירה שלהם של המים,

חוט הפלורוקרבון נמכר על ידי היצרנים בתור חוט שהוא פחות נראה (או "בלתי נראה") במים.

גם עצם העובדה שהוא פחות אלסטי - גורמת לכך שהרגישות שלו יותר גבוהה משל חוט הניילון הרגיל.

 

הפלורוקרבון לא מתאים לזריקות רחוקות או לזריקות מדויקות.

יש חוטי פלורוקרבון שיש להם ציפוי מיוחד אבל בדרך כלל הם לא מחזיקים לאורך זמן.

חוטי פלורוקרבון 100% הם מאוד לא גמישים - מה שיוצר הרבה פעמיים פלונטרים על הרולר אם משתמשים בהם בתור חוט ראשי (לידר).

התכונות של הפלורוקרבון מאוד מתאימות לנו לריגים, לכל סגנונות הדיג ובמיוחד SURF.

 

סוגי חוטים:

*100% פלורוקרבון : יש כאלה שמשמשים לריגים, לשוק לידר, או בתור חוט ראשי.

*FLURO COATED : חוט ניילון אשר מצופה בשכבה של פלורוקרבון . עם הזמן הפלורוקרבון יורד ונשאר רק חוט מונו רגיל.

*חוטי HYBRIDE : חוטים מעורבים בתהליך של היצור עם חוט פלורוקרבון הפלורוקרבון מאפשר לנו להשתמש בכמה מקומות על המערך:

*לריג: פלורוקרבון 100% מעולה ל"דיסקרטיות" ולרגש.

*בתור שוק לידר : מומלץ חוט פלורוקרבון בעל קוטר גדול מצופה בשכבה של הגנה (בדרך כלל הדבר רשום על המוצר).

*לאלה שרוצים להשתמש בפלורוקרבון לדיג גומברים או פלמידות- מומלץ חוט בעובי מינימום 0.7 אך גם חוט בעובי כזה לא לגמרי מובטח שהם לא יחתכו.

*לחוט ראשי : עדיפות לחוט fluoro coated , hybrides חשוב לדעת שחוטי פלורוקרבון 100% באים בגלילים של 50 מטר או של 100 מטר - המחיר שלהם יקר אבל שווה כל שקל.

 

מהנסיון שלי סוגי החוטים משפיעים על מידת האכילות, חד משמעית.

כבר קרה לי שדגתי על כמה מקלות, בחלקם תלאי פלורוקרבון ובחלקם חוט נילון "רגיל"- כל האכילות היו רק על חוט הפלורוקרבון.

 

מתי מולץ להשתמש בחוטים פלורוקרבון :

בלילה כשירח מלא.

ביום כשהים "פלטה".

ביום כשהים צלול.

 

באיזה חוטים אני משתמש :

*SEAGUAR FXR FLUROCARBON בקוטר של 0.20 0.18 0.22 - חוט מדהים קשה להשגה בחול עקב הביקוש הגדול שלו.

*CARBOTEX Fluorocarbon בקוטר 0.20 - חוט מאוד טוב. לרוב אני משתמש בפלרוקרבון כתלאי - החוט עליו קשורה הקרס.

 

בדרך כלל אני לא נוהג להמליץ על ציוד - אלא רק עם יש הבדל משמעותי ביחס לציוד אחר.

אני יודע כי רוב האנשים מאוד סקפטיים לגבי חוטי פלורוקרבון, ההמלצה:

תנסו מקסימום תראו דג...

כל מה שנאמר כאן מתיחס אל SURFCASTING.

 

הלל

 

**תודה לחבר היקר roro על השלמת החסר

 
האם צבע באמת משנה לדגים ?
נכתב ע"י Alon T   
רביעי, 13 פברואר 2013 10:23

שלום חברים,

לאחרונה קראתי מאמר מאוד מעניין על דגים והיכולת שלהם לראות צבעים. החלטתי לתרגם לשימושכם את המאמר כדי שגם אתם תהנו ממנו.

קריאה מהנה!



האם צבע באמת משנה לדגים?


מאת ג'סטין הופמן
נלקח מ: http://www.midwestoutdoors.com/magazine/article.cfm/44/Does-Color-Make-A-Difference-To-Fish/

תורגם ועבר עריכה ע"י אלון תנחום  בעזרת סימה

חבוי בקופסאות הדמויים שלנו, שמאורגנות בקפידה יש אוסף אינסופי של ג'יגים, סיליקונים וניקלים בשלל צבעים, רבים בגוונים וצורות שלעתים קרובות בלתי ניתן לתאר. האמרה הישנה קובעת  כי דמויים נועדו לתפוס דייגים ולא דגים, וכל אחת מתיבות הציוד שלנו בהחלט תומכת בתיאוריה זו.

החקירה היסודית ממשיכה: האם באמת הדגים יודעים להבחין בין צבעים? התשובה לכך עשויה להפתיע אותך, כי בסופו של דבר, זה לא כל כך מה דגים יכולים לראות (למרות שזה כן משחק חלק גדול), אלא יותר מכך: מראה הצבעים בעולם שמתחת למים תלוי לחלוטין במגוון רחב של קריטריונים משתנים.

מה יש בעיניים של הדג?
ברוב מיני הדגים, העיניים בעלות מאפיינים דומים לעיני בני אדם. הרשתית מכילה שני סוגים של תאים- קנים ומדוכים. המדוכים מאפשרים לדגים לראות צבע, אלו התאים המשמשים את הדגים לראות בשעות היום. בלילה, הדגים יסמכו על תאי הקנים שלהם, שאינם מסוגלים להבחין בין צבעים, אבל יכולים לחוש את עוצמת האור. תאים אלו אחראים להבחנה בין גוונים של שחור, לבן ואפור. רוב הדגים שחיים במים מתוקים, מכילים את שני סוגי התאים, אבל דגים שצדים/מלקטים מזון ביום יכילו בעיניהם יותר מדוכים מקנים. לעומתם לדגים שמחפשים מזון בלילה יהיו יותר קנים.

קנים אלה הם רגישים לאור, וההתאמה מראיית היום לראיית הלילה (ולהפך) דורשת לפחות 30 דקות עד שעתיים של התאקלמות. רבים מאיתנו מרגישים את השינוי כאשר יש דממה במים מצד הדגים. (זה מסביר הרבה על מושטים שרק מתחיל לתקוף חצי שעה אחרי הזריחה).

ד"ר קית' ג'ונס, מנהל מחקרים על דגים, ומומחה בעל שם עולמי להתנהגות דגים, חולק את התובנות שלו על דגים וצבע: "מינים של דגים שונים נבדלים במידה ניכרת. לכן יש הבדל בין הצבעים שהם רואים טוב יותר.
לדוגמה: דגים כמו "bluegill" (סוג של ציקליד), מוגבלים בעיקר לטווח הספקטרום של אדום, כתום, צהוב וירוק. יש להם מעט מאוד אם בכלל ראייה בצבעים בטווח של כחול וסגול. החזון הטוב ביותר (האזור שבו יש להם את הראות הטובה ביותר כמו מים צלולים) זה אדום , עם שיא משני בטווח הצהוב והירוק. אצל דגים כמו פורל וקרפיון יש ספקטרום רחב יותר של ראיית צבעים.
אין ספק שדג הבס משתמש יותר בצבעים מאשר דג הכידון. אמנם שני המינים רואים צבעים ורואים בערך באותו ספקטרום, לבס יש ריכוז גבוה יותר של תאי מדוכים ולכן הם סומכים על ראיית צבע יותר מדג הכידון."

אור / צבע
הצבע של הדמוי במים הוא בעצם תוצאה של השתקפות האור ממנו. תכונה זו נמדדת באורכי גל. האור חודר דרך עמודת המים שגם הוא נמדד לאורך הגל. כתוצאה מכך הצבעים של הדמוי מתחילים להיספג בסביבתם וכמובן כמה שיותר עמוק נלך יהיה פחות חדירה של אור ולכן הצבעים של הדמוי מתחילים להעלם מהר יותר. אדום מייצר את אורכי הגל הארוכים ביותר, ואחריו  כתום, צהוב, ירוק, כחול, אינדיגו וסגול. בעומק צבעים עם אורך גל גדול יותר נספגים ראשונים. בעצם ככל שנרד עמוק יותר, בהדרגה הצבעים האלו יופיעו כשחור הרבה יותר מהר מאשר צבעים האחרים. צבעים "חמים" הם ראשונים ללכת, ואילו צבעים "קרים" כמו כחול שומרים על הגוון שלהם בעומק.

ד"ר ג'ונס מאמין כי זמינות צבעים, ומה שבעצם גלוי מתחת למים, הוא חלק חשוב ממשוואת הראיה. "במים צלולים, צבע אדום הוא ראשון להיעלם לחלוטין, בדרך כלל בטווח העומק של כ9 מטרים. האור הכחול לעומת זאת, יכול לחדור גם מתחת ל30 מטר. עם זאת, כל זה משתנה אם המים מכילים חלקיקי אצות צפים או סחופת. לאצות יש יכולת ספיגה גבוהה מאוד של אור כחול, סגול ואדום, וכתוצאה מזה נותרים המים בעיקר עם גוון ירוק. סחופת נוטה לספוג את כל הצבעים חוץ מאור אדום, שמשאיר את המים בצבע אדמדם מודגש. בתנאים כמו אלו שיש פחות אור זמין (בכל עומק באופן כללי), הספקטרום של האור הזמין נשלט על ידי או אור ירוק או אדום. כדי שהדג יוכל לראות בתנאים הנ"ל עליו להיות רגיש גם לצבעים האלו. גם אם צבע המים לא בצבע שהדג הכי רגיש אליו הוא ידע לזהות צבעים, בכל זאת הצבעים חייבים להיות בטווח הספקטרום בכדי לראות".

התרשים הבא מציג את הטווח של ארבעת הצבעים העיקריים, בתנאים שנקבעו, כדי לתת לך הבנה טובה יותר של אופן הפעולה של השתקפות האור. כפי שניתן לראות, אדום מאבד מזוהרו מהר מאוד בהשוואה לצבעים האחרים.

אחוזי ראות של צבעים מתחת למים:
צבע   3 מטר   6 מטר   9 מטר
אדום   6.5%   0.4%   0.25%
כתום   50%   25%   12%
צהוב   73%   53%   40%
ירוק   88%   78%   69%

אור גם ממלא תפקיד חשוב בראיית הדמוי על ידי הדגים. ביום עם הרבה שמש, אור מהשמים יחדור הרבה יותר עמוק דרך עמודת המים מאשר ביום עם עננים.השמש מעניקה לדמויים הצבעוניים גוון חזק יותר וראות מרחוק גבוהה יותר, אפילו בעומק.

פתיונות מבריקים כמו כסף וזהב הם פחות יעילים כאשר יש עננות, ויכולים להיות כמעט בלתי נראים ללא אור שמש מספק, אפילו במים צלולים.מהסיבה הפשוטה שבמקום את הקרניים הבהירות של השמש הם משקפים את האפרוריות במים שמקיפים אותם. לעתים קרובות צבעים כהים עובדים יותר טוב כאשר אין אור.עבודה בשיטה הזו נותנת צללית חזקה של הדמוי במים ויותר ניגודיות בתנאים של מים עכורים.

זכור שככל שהשמש השוקעת, הצבעים בעל אורכי גל הארוך ביותר (שמתחיל ב- אדום) ייעלמו מהר יותר מתחת למים. ברגע שהשמש זורחת, כחול וירוק יהיו הצבעים הכי בולטים לעיני הדגים, כשהצבע האדום בתחתית הרשימה.

צלול טוב יותר
צלילות המים משחקת תפקיד חשוב באופן שצבעו של הדמוי שלך נראה. מים עכורים עשויים לאפשר רק לדמוי "האדום" שלך להיות גלוי בעומק של 30 ס"מ, אבל אותו דמוי במים צלולים יגדיל מאוד את טווח אורכי הגל שלו. כאשר דגים במים צלולים, צבעים חמים נשארים נאמנים יותר לצורתם המקורית, ולכן יהיו גלויים בעומק רב יותר, מה שיכול לתת לך נקודת התחלה מצוינת כאשר אתה מתלבט מה לזרוק במים צלולים.
עדיין יש להישאר אמין לצבעים כהים כאשר המים עכורים.

הקריטריונים לניגודיות
לצבע הרקע יש הרבה השפעה על יכולת הדגים לראות דמוי. אם נדוג עם דמוי בצבע ירוק בצמחייה או במי אצות הדמוי עשוי להופיע בצבעו הטבעי ודגים יתקשו להבחין בו. לעתים קרובות אנחנו בעצם מנסים להסוות את הפיתיונות שלנו בלי לדעת את זה . כאשר המים ירוקים לא נזרוק דמוי בצבע ירוק...אנחנו מבינים ששחור על שחור או לבן על לבן זה בלתי נראה.
המפתח במצבים אלה הוא לבחור פיתיון שצבעיו עומדים בניגוד לרקע שבאתר הדיג. פתיונות בשני צבעים זו בחירה מצוינת כאשר אתה מתמודד עם הדילמה הזאת. ד"ר ג'ונס סכם את זה הכי טוב עם תרחיש זה:
"בס הוא דג שרגיש יותר לצבעים בטווחים של אדום, כתום, צהוב וירוק. אם זאת, זה לא אומר שצבעים כמו שחור ולבן, או כחול שנתפסים כאפור אינם יעילים. לפעמים צבעים האלה טובים יותר על רקע מסוים,  מאשר דמוי שהבס רגיש לצבעים שלו. לדוגמה, בנהר בוצי אדמדם, למרות שהצבע הדומיננטי של הבס הוא אדום, דמוי עם דפוס חום כתום הבס יתקשה לראות. פיתיון בצבע שחור, לעומת זאת נותן ניגודיות הרבה יותר גבוהה במים בצבע אדמדם ויהיה לבס הרבה יותר קל לזהות את הדמוי.. "

טורף\נטרף- קשרים מבוהקים
מינים שונים של דגים רגילים למזון מסוים: הם בוחרים את המטרה שלהם בהתאם לפרופיל, גוף, צורה וצבע הטרף.
"אחת הסיבות שדגים משתמשים בצבעים היא לצורך הכרת דפוסים חזותיים ספציפיים. כאשר הדגים גדלים,בהדרגה מצטברות התניות שונות של אובייקטים החשובים להישרדותם. צבע, או ליתר דיוק דפוסי צבע, משחקים תפקיד חשוב בעיצוב אסוציאציות אלו, עוזרים להפריד בין אובייקט אחד למשנהו. זה מאוד חשוב כשזה מגיע לאבחנה בין טורף אחד מהשני ובעצם משפיע על התנהגות הטרף בעת התחמקות מהטורף. התגובה המתאימה להתנהגות תלויה מאוד בסוג הטרף או הטורף. לדוגמה, במקרים שדגים אוכלים בשביל רזרבה הם יהיו יותר בררנים, הדגים יחפשו אך ורק את המזון (לפי צבע וצורה) האהוב עליהם.במקרים אלה, חשוב לשחק את המשחק הישן של "להתאים למתאים," בעצם לתת לדג מה שהוא מחפש ", אמר ד"ר ג'ונס.

חשוב תמיד לקחת את הזמן ולשים לב לסוגי הדגים שמשמשים כמזון לטורפים הנמצאים באזור הדייג, הם יתנו לך את הרמז מה הדגים באזור אוכלים. לזכור שכל דבר שנראה דומה מעל פני המים, נראה אותו דבר מתחת פני המים.זה יעזור בבחירת סוג וצבע הדמוי בתחילת הדייג.
עבודה במים צלולים הוא הזדמנות מעולה להתנסות בצבעים טבעיים, וכפי שצוין קודם לכן, לבחור צבע בהתאם לניגודיות של הסביבה. מים צלולים מאפשרים לבדוק דגי פיתיון באופן הדוק יותר, בניגוד למים עכורים. כמה שיותר זמן יש לדג לזהות ולצוד את הדמוי, יותר חשוב שהדמוי יהיה דומה לדבר האמיתי.

צבע הוא בהחלט נושא מסובך. חוקרים וביולוגים ממשיכים להתעמק בעיני הדגים, אבל בסופו של יום, רק חברינו בעלי הסנפירים באמת יודעים מה הם רואים. מדענים כן יודעים שיש השפעה של צבע,אור וניגודיות במים שזה משהו שכל הדייגים יכולים לקחת איתם בבחירת הפיתיון.

התמקדות בצבעים שיעבדו הכי טוב בעומקים שונים, איך עוצמת אור משפיעה או איך גוונים משתנים מתחת למים,שינוי הצבעים בהתאמה לניגודיות במשולב עם הגוונים, יכול להיות נקודת התחלה מצוינת להבין את קוד הצבע. האם קופסת הדמויים עדיין תתמלא בשביל להתאים את עצמה בכל צבע ולכל מצב? אתה יכול להיות בטוח. אבל אני מקווה שאתה יכול לדגול בבחירה בצורה חכמה יותר בפעם
הבאה שאתה בחנות לציוד הדיג המקומי ותבין את עצמך למה ובשביל איזה מצב קנית את הדמוי הזה...


כמה סרטונים מעניינים בנושא (באנגלית):

https://www.youtube.com/watch?v=tpQTh_tnJ6c

https://www.youtube.com/watch?v=TTi5nJqEzvo
דייג מוצלח חברים!

 
אביזרים לשדרוג ריגים
נכתב ע"י עדי   
ראשון, 10 פברואר 2013 22:00

ריגים - מגבלות ופתרונות


מגוון הריגים והאפשרויות להצגת מערך הקרסים והפתיונות בדייג חופי הינו רחב ועשיר.
ישנם ריגים מסורתיים ונפוצים שכולנו מכירים הנחלקים למעל ו/או מתחת למשקולת ולרוב יבוצעו בעזרת לולאות וסביבלים.

קרסים מעל המשקולת
הבעיה העיקרית בריג ממנו יוצאים מספר תלאים/בניות של קרסים ופתיונות היא שאין לו מבנה אחיד וחלוקת הכובד מפוזרת
ונחלקת בין המשקולת לבין הפתיונות הסופגים התנגדות גדולה יותר באוויר.
להטלת מערך שכזה ובמיוחד בעת הטלה חזקה להשגת מרחק מקסימלי ישנם חסרונות רבים:
הקטנת מרחק הזריקה.
פיתול, סיבוב והסתבכות מערך הריג.
תזוזת הפתיון על הקרס ואף התפרקותו לחלוטין.
פגיעה לא אחידה במים שעלולה לפגום בהצגת הפתיון.

קרס מתחת למשקולת
בניגוד לפתיון מעל המשקולת שבעת ההטלה המשקולת גוררת את המוביל יחד עם המערך, בקרס מתחת למשקולת
הפתיון משתרך כזנב
חיבור תלאי עם קרס מתחת למשקולת יוצר 2 נקודות משקל במערך ההטלה, המשקל העיקרי כמובן הוא של המשקולת
והפתיון הוא המישני.
חסרונות:
המרחק בין שניהם מוגבל ליכולת שלכם להוציא הטלה מבלי להסתבך עוד על הקרקע.
התנגדות גבוהה באוויר שתפגום במרחק ההטלה בצורה משמעותית.
הטלת otg עלולה לגרום לנעיצת הקרס ואינה רצויה כלל.
סיכוי גבוה להסתבכות באוויר של הפתיון עם המוביל.
הגבלה לתלאי קצר מוותרת על אפשרות שחייה חופשית של הפתיון בזרמים ומוגבלת לאזור הנחיתה בקרקעית.

סביבל T, נועלי כבל (סופיות) / שרוולי לחיצה
דייגים רבים שדרגו את השימוש בלולאות לקשירת הקרסים בריג, והחליפו אותם בסביבל T (נקרא גם סביבל שלישייה או 3way).
בנוסף לבעיית ההסתבכות והקושי בשחרור פלונטר בין הבניות לסביבלים, ישנו חסרון נוסף שהינו שימוש בקשרים רבים לחיבור כל סביבל.
קשר הינו נקודת החולשה בחוט ולרוב יהווה את נקודת הכשל במאבק עם דג עיקש וחזק.
השימוש בסביבל T מחייב קשירות רבות ובניית ריג "בחלקים" מעל ומתחת לסביבל.

דרך נוספת לבניית ריגים ובניות העשויים מכבלי פלדה הינה שימוש ב crimps - נועלי כבל / שרוולי לחיצה שמהווים פתרון
יעיל מהיר וטוב לקיבוע האביזרים בגוף הריג כמו סביבלים חרוזים סיכות וקרסים.
הנוחות והיעילות אומצו גם לריגים מחוטי מונו כתחליף לשימוש בלולאות, ואת מקומם תפסו סביבל רגיל או סביבל סיכה המאפשרים
החלפה מהירה של קרסים ובניות בהתאם למצב הים ודג המטרה.
הבעיה היא שחוטי מונו (ניילון) ואביזרי נעילה מתכתיים הינם "שידוך" גרוע.
לחיצה הדוקה מידי פוצעת ומחלישה את החוט,
לחיצה רפויה מידי תגרום לתזוזה ופציעה עד כדי קריעה בעת מאבק עם דג שיגרור את הסביבל יחד עם האביזר.

לחץ אוויר בהטלה והשפעתו על הפתיון
בעת השימוש בריגים שונים ובמיוחד אלו המוגדרים כ clipped down או clipped up, הפתיון נדחף ע"י לחץ האוויר בעת ההטלה.
במקרה של clipped up הקרס והתלאי מהודקים לחלקו העליון של הריג ולחץ האוויר בהטלה ידחוף את הפתיון
לתוך גוף הקרס.
המצב בעייתי יותר בריג clipped down בו הקרס והתלאי מהודקים לחלקו התחתון של הריג ולחץ האוויר בהטלה יגרום לפתיון להידחף במעלה התלאי ולהשאיר את הקרס חשופה יותר, ולפגום בהצגת הפתיון.

הפתרונות.
על מנת לבנות ריגים בצורה שתפחית ואף תבטל את החסרונות שנסקרו לעיל, ישנם מספר אביזרים
שישדרגו את הריג בפרט ואת חוויית הדייג בכלל.
באופן כללי נוכל להגדיר את הריגים שלנו כ - clipped trace rig שהינם בעצם ריגים בהם מערך
התלאים "נאסף" ונתפס באמצעות אביזרים שונים לגוף הריג,
ולאחר נחיתתו במים המערך חוזר לצורת ההצגה הראוייה של הפתיונות.

בצורה זו הריג הינו אוירודינאמי, התנגדות האוויר קטנה יותר ולכן נשפר את מרחק ההטלה.
הסיכוי להסתבכות התלאים במהלך מעופם נמוכה עד אפסית, ונקודת הכניסה האחידה למים
מקטינה את הפגיעה בפתיון.

סקירת האביזרים
imp (אימפ) ,ו- impact shield (אימפקט שילד) =


אביזרים המורכבים בקצה התחתון של הריג מייד מעל המשקולת
ומשמשים כתפס לקרס עם הפתיון ובכך מצמידים את התלאי/ם למערך אחיד על הריג.
בזמן הפגיעה במים האביזר משחרר את הקרס, והפתיון מוצג כנדרש.
לפתיונות כבדים ושימוש בקרסים גדולות במיוחד, מומלץ להשתמש באימפקט שילד (impact shield)
המבטיח 99% הצלחה בפעולתו.

סרטוני הדרכה

 
 

 
 

 
 



ריג "מפל" שימוש ב - cascade swivel
מה קורה אם נרצה להשתמש ב - 2  קרסים מעל המשקולת ועדיין לאגד ולאסוף אותם לגוף הריג
על מנת להשיג מערך אווירודינאמי ?
לשם כך נועד ה - cascade swivel פטנט מוגן של חברת breakaway
חזק וקל לשימוש, ננעל למקום ע"י חרוז ונעל כבל, ניתן להצר מעט את העין ע"פ הצורך כדי לאבטח את האביזר במידה ומשתמשים בחרוז קטן.
בשימוש עם קרסים גדולות ניתן להוסיף מתחת לסביבל קשר סטופר, שרוול סיליקוני או קפיץ ייעודי.


 
 




relay clip-


תפס פלסטי חסר מנגנון שחרור כמו קודמיו, אולם מבטיח שחרור הקרס לאחר הפגיעה במים
בעת הרפיון שנוצר במערך הריג לאחר נחיתתו.
התפס ניתן להרכבה דו צדדית- בחלק העליון ו/או בחלק התחתון של הריג.
במידה ונמקמו בחלק העליון, התלאי מתחתיו ייאסף כלפי מעלה והקרס תעוגן באביזר.
במידה ונחברו בחלק התחתון, יש להפוך את האביזר כך שהתלאי שיוצא מעליו ייאסף אליו והקרס תעוגן בו כנדרש,
במקרה כזה  (עיגון תחתון) אין צורך להשתמש באימפקט שילד.

שימוש מעניין נוסך הוא שילוב של relay clip ן- impact shield להשגת תלאי ארוך במיוחד,
במקרה כזה מעל המשקולת נמקם את האימפקט שילד ומעליו בסיס ליציאת התלאי (סביבל מעוגן עם חרוזים),
התלאי שיוצא מהסביבל יעלה לקצהו העליון של הריג, שם נתלה אותו על ה- relay clip ונחזיר חזרה
עד למטה בכדי לעגן את הקרס באימפקט שילד.
התוצאה היא תלאי ארוך שאין שום דרך להשיגו מלבד השיטה הזאת ומאפשר שחייה חופשית
של הפתיון שלנו, רחוק מאד מהמשקולת.

swivel tees-


את השימוש המסורבל בסביבל 3way ניתן להחליף באמצעות פטנט ייחודי זה
שמולבש על גוף הריג וחוסך את הסיכון בקריעת הקשרים והסתבכויות מיותרות של הריג.

adjustable crimps-


כאמור שימוש בנועלי כבל מתכתיים אינם מומלצים לשימוש עם חוטי מונו
ולכן ניעזר בנועלים מבודדים שיסייעו בהרכבת כל האבזור שצויין לעיל.
מעבר לשמירה על חוטי הניילון, לנועלי כבל ייחודיים אלו יתרון נוסף בכך שהינם
ניתנים להתאמה ושינוי ע"י הזזתם לאורך הריג על מנת להתאים את המרחקים הרצויים בין התלאים לבין האביזרים.
במהלך הדייג ייתכן ונרצה להחליף לחדש או לשנות את התלאים והקרסים והסיכוי לקשור בדיוק במידה קבועה
הוא נמוך, על כן שינוי מיקום נועלי הכבל הינו חשוב ונוח ובעיקר בטוח.

על מנת לנעול ולהדק אותם מומלץ להשתמש בכלי הלחיצה breakaway crimp tool
שמאפשר הידוק מידתי בצורה מושלמת.

 

 
 

 

 
 


 
«התחלההקודם12הבאסיום»

עמוד 2 מ- 2
Top