תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
4/8/2021 | דרום - מפרץ אילת | מים מלוחים | רגוע ונמוך | מעל 50 מטר | דיג מסירה- ג'יגינג |
תפיסות דגים | ||||
---|---|---|---|---|
שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
19:00 | גיג גדול - CB-one כסוף סופר מבריק | GT - גי טי | 1 | כ-30 |
הדו"ח:
היציאות אצלי תמיד מתחילות בערך שבוע לפני, כשאני עושה תכנון מול תחזיות מזג האוויר ומול פוטנציאל חלונות זמן פנויים אצלי. יושב על אתרי התחזיות, ואני רואה שהולכים להיות תנאים פצצה, מניסיוני השילוב הזה בין שרב שמביא ים פלטה עם רוח דרומית קלילה, ולחצים ברומטרים גבוהים, שוב ושוב נתן לי תוצאות מפתיעות. מוציא עדכון ראשון בקבוצה- חברים שימו לב, בשבוע הבא הולך להיות ים של מפלצות!

בשבת בבוקר שי ואני יוצאים בבוקר, שום דבר מעניין, אבל אני מזכיר לו ומעדכן אותו על התחזית שלי לשבוע הקרוב, ואנחנו קובעים ליום שלישי. ביום שלישי אני כבר על קוצים בעבודה, מת כבר לצאת לים, חוזר הביתה ומוצא את אשתי גמורה במיטה, "שיק'ה, קבל ביטול על היום, אני לא יכול להשאיר עליה את הילדים וללכת להינות כשהיא ככה, אולי מחר היא תרגיש יותר טוב...."

למחרת בבוקר ענבר כבר מרגישה יותר , ואני מעדכן את שי שחוזרים לתכנית מאתמול. בדרך היו כמה עיכובים, מפה לשם, נפגשים במרינה סביב 6 וחצי, מוכנים לערב שלם, ויוצאים לים, שהתכנית היא ג'יג עד חשכה, ואז מעבר לחיפוש מקרלים חיים ותפירה שלהם לדגי שיניים, שעכשיו צריכים להתחיל להיתפס, ברקודות גדולות ופלמידות (אבל תכניות לחוד ומציאות לחוד).

בדרך שי מציע נקודה שלא עבדנו בה הרבה זמן, אני זורם מבחינתי, נלך לאן שנראה לך. נעצרים במקום כשהשמש מגרדת את ההרים, הדריפט אפס, אני מיד מוריד ג'יג למים, ג'יג חדש של cb-one בצבע כסוף מטורף, שפתחתי אתמול והכנסתי לתיק. הג'יג מגיע לקרקעית, 70 מטר עומק, ואני מתחיל להקפיץ-להקפיץ-להקפיץ, הורדה ראשונה, בערך 15 מטר מהקרקעית- בום! אני ננעל, מרגיש משהו מפחיד בצד השני, תוך כדי שהוא מתחיל לקחת חוט אני נותן שני הוקסטים ואז אני קולט עם מה הסתבכתי.... מתחילה ריצה משוגעת, הצבעים רצים לי מול העיניים, וכמה שאני סוגר וסוגר אני לא מצליח להזיז לדג, הוא פשוט לא עוצר!
שי פרטנר מקצועי ומנוסה, בזמן שאני מתמודד מול הדג הוא מקפל את כל מה שיכול להפריע מסביב, מעיף את הסטים הנוספים למעל הגג, שולף את הגאנצ'ים שיהיו בהיכון, מזיז פנדרים במעקה וכל דבר אחר שעלול להיות באמצע הדרך. אחרי 120 מטר של ריצה אני פוקד על שי- תניע את הסירה, אנחנו חייבים לרדוף אחרי הדג, אחרת הוא מפרק אותי! הדג מושך לכיוון הים העמוק, שי נותן טאצ'ים בהכוונה שלי, ורק ככה אני מצליח להתחיל לאסוף חזרה חוט. בינתיים מתחתינו כבר 180 מטר עומק, אני עם 200 מטר בחוץ, והדג לא עוצר- רק אל תרד לריף! אחרי בערך רבע שעה של פייט בלתי נתפס, אנחנו מצמצמים למצב אנכי, ואני מתחיל להרגיש שהדג כבר הולך ונחלש, אבל אי אפשר להזיז אותו! מתחילים טנגו הדוק של צעד קדימה- צעד אחורה, אני מקצר עוד חצי מטר, ועוד חצי מטר, השרירים בכל הגוף דרוכים ומתוחים, והדג מתחיל לחוג בעומק במעגלים גדולים, מה שמאלץ אותי להקיף את הסירה שוב ושוב (תודה לאל ולשיק'ה על סירה פתוחה ופנויה ממכשולים), בכל מעגל אני מצליח לצמצם עוד 4-5 מטר, ומדי פעם הוא דופק עוד צלילה וגונב לי את היתרון. אנחנו כבר מעריכים בינינו שמדובר פה בג'יטי ענקית , אם בהתחלה היתה התלבטות אם זה אולי אנטיאס, הקיר שהדג נותן לי והמעגלים האופיניים לא משאירים מקום להתלבטות. החוט מתקצר ומתקצר, כשהדג נמצא בערך 20 מטר מתחתינו כבר רואים צבע וצללית עצומה והאדרנלין עוד גואה, מראש אני מעדכן את שי- אין גאנצ'ים בדג הזה, הוא חוזר לים בסוף הפייט! שי קצת מהסס, הוא יודע שאני "כזה", ובטח לגבי ג'יטים, אבל אתה בטוח שאתה רוצה לשחרר כזאת מפלצת? יאללה, שים כפפות, אנחנו מעלים אותו בלי גאנצ'! הדג על פני המים, אני מחזיק בלידר ומקרב אותו לשי, שי שולח יד לזנב, יד מתחת לראש, מושך- והדג בסירהההההה!

איזה שאגות שמחה הרמנו שם, אני פתאום שם לב שיש לנו צופים בשתי סירות שראו אותי בפייט חזק כל כך ועצרו לראות מה יוצא, ועכשיו גם הם צועקים לנו בשמחה ומוחאים כפיים...
עכשיו צריך לפעול מהר, הדג סחוט מהפייט יותר ממני, ואם אני רוצה שהוא ישוחרר ויתאושש צריך לפעול מהר. כמה צילומים זריזים עם הדג, בכל זאת לא בכל יום תופסים כזו מפלצת.
אני מחליט להגשים עוד חלום, בזריזות נפטר מהמכנסיים, תופס את הדג בשתי ידיים וקופץ איתו מעל למעקה ישר למים- water release!!! במים אני שוחה איתו ועושה לו הנשמות, אני מנער אותו קדימה אחורה כדי להזרים לו מים בזימים, והוא לאט לאט חוזר לכוחותיו. כשהוא מתחיל לנער את הזנב בכח, אני משחרר אותו, והוא לא מהסס ומיד נותן צלילה אנכית ונעלם...
הריגוש והאדרנלין הציפו אותי, ללא ספק הפייט הכי משוגע שהיה לי, דג שחלמתי לסמן עליו וי במימדים האלה, שיא אישי בג'יג (אחרי שאת השיא הקודם שלי - אנטיאס של 23 קילו - קבעתי רק לפני חודש), אני בהיי מטורף!
עליתי לסירה, פותחים בירה, אני מתיישב, יש לי מה לחזור לדוג? נותן לאדרנלין לרדת, ומעכל את החוויה, בשביל הרגעים האלה אנחנו משקיעים מאות שעות ואלפי שקלים! בודק את הסט, הקשרים ללא רבב, אבל הפלורו נעשה לבן חלבי מהמתיחה, והג'יג (החדש!) משופשף שפשופים עמוקים של שיניים גסות של מפלצת...
לחזור לדוג כבר לא חזרתי, התכנית להוריד פיתיונות נגנזה, ישבנו בסירה ושתינו עוד כמה בירות והתקפלנו חזרה בחזה מנופח....