רפי רפי רפי
לראות את הדוחות שלך זה כמו לראות תכנית בישול ברמדאן
יש אצלנו פתגם שאומר "תריח אבל לא תטעם"
מי כמוך יודע כמה הדוחות שלך השפיעו עליי, אבל גם מי כמוך יודע באיזה חסר אונים אני כרגע

טוב, מקווה שאני והדבר השני יתאושש ואממש יציאה לדגים האלו בלי בעיות...אף פעם זה לא בא לי בקלות אבל בסוף זה יבוא
מה שכן, הכנתי כמה סקוויד ג'יגים בשבילם כך שמבחינה זו אני מוכן.
עכשיו לשאלות:
שאלה אחת שעניינה אותי זה כשאומרים חארף (ומניח ששם עבדתם), מהי ההגדרה והגבול של חארף?
אני מתיחס אליו כאשר יש ירידה של הסלעים עד שזה יהיה מתון ומישורי-זה החארף בשבילי.
האם זה מה שמוגדר חארף בג'רגון המקצועי או שחארף יכול להיות ק"מ של שטח מישורי עשוי זבזב או חול אחרי שהסלעים נגמרים?
ואם דיברנו על זה אז הבדלי המרחקים בינכם לבין צוות אשר 3 היו אולי כאשר צוות אשר היה קרוב יותר לסלעים ומשם היה יותר לוקוסים?
באותו הקשר, כמה מרחק אתם עובדים בדריפט?
ובאותו הקשר אבל בכללי יותר: אתה עובד גם עם משולשת בזנב? הנעילות זה יותר על האסיסט הוק או על המשולשות?
אם הן נתפסות ומביאות לאיבוד הדג אז בכל זאת כדאי איתם או בלעדיהן? תלוי אולי במצב הקרקע: סלע או זבזב?
אמרת החוט מולך 80 מטר: יעני בג'י לייט אתה מרשה לעצמך שהג'יג ירוץ קדימה עם הדריפט כי גם כך הצורת עבודה היא פסיבית יותר מאשר ג'יגינג לאנטיאסים שמחייב ג'יג ישירות למטה ואיסוף כול החוט והורדה מחדש בשביל ליישר את החוט?
אה, ונזכרתי בעוד שאלה: היה דריפט חזק-למה השתמשת בעיקר ב60 גר ולא ב80? כי זה מה שהיה במלאי?
לסיכום, דוח יפה ושלל יפה (ופה נזכר במה שאמרת לי בטלפון לגבי ג'יגינג כבד שלא כל דייג חוזר עם דג והנה אתה מראה איך בלייט כן כל דייג חוזר עם דג)

סאמח סאמח סאמח...
תשובות לשאלות...
חארף- כל אחד מפרש קצת אחרת,
בגדול בשפת דייגי הקישון זה משטח של סלע מעורב בחול או סלע שטוח יחסית ולא קשה,
משהו בין קרקעית חולית לקרקעית סלעית עם סלע קשה....
לשיטתי ובערך כפי שכתבת -
"חארף יכול להיות ק"מ של שטח מישורי עשוי זיפזיף אחרי שהסלעים נגמרים" אך גם אחרי שהחול נגמר,
זה לא "אחרי" או "לפני" מקטע כלשהוא אלא סוג הקרקעית.
קרא שוב, לצוות אשר-3 לא היו לוקוסים למעט אחד לבן שעשה לי חשק, לנו היו 7 ולהם יותר פרידות...

לא יודע אם היה הבדל בסוג הקרקעית בין שני המקומות - לדעתי לא היה אך מלמעלה לא רואים...
כמה מרחק עובדים בדריפט?!
אני משחרר עד כ-100 מטר ואז אוסף וזורק מחדש - לרוב עד כ-70 מ', תלוי בעוצמת הדריפט...
בדריפט מהיר משחרר יותר...
ככלל ולרוב אני עובד עם משולשת בזנב,
לרוב הלוקוסים על המשולשת - כך גם נתפס הלבן על המשולשת הקטנה בלבד,
לרוב פרידות ושיננים על האסיסט-הוק כשלפעמים המשולשת מצטרפת וננעצת בצד הגוף...
משולשות לא מביאות לאיבוד הדג - אלא לאיבוד ג'יגים והרבה - מגדיל סיכויי האיבוד...
אינני מתייחס לסוג הקרקע -
אכן הגיוני להרשות לעצמך משולשת על חרף ולהסירה על סלע קשה,
אך אם תקרא מה כתבתי למעלה - איפה נמצאים הלוקוסים?! לכן אצלי משולשת תמיד...
בלייט אני עובד על ה-5מ' שמעל הקרקעית, אבוי אם אאסוף חוט מלא בכל פעם כשיש דריפט...
אנכי נותן הקפצה יותר מוצלחת - אך ניסיתי וגיליתי שבלייט גם הקפצה די אופקית ולמרחוק נותנת תקיפות.
אגב, בג'יג כבד לאינטיאס גם לא "מחייב" אנכית -
אם העבודה היא "ליפול על הראש של הלהקה" אז אין מה לשחרר אלא לחפש ולהפיל הג'יג אנכית,
אם השיטה היא סריקה אז ניתן לעבוד אופקית - פחות יעיל לאינטיאס אך גם עובד, על ארוסים עובד נפלא.
למה 60 ולא 80 בדריפט החזק?!
א. כי נדלקתי על הדמוי והאמנתי בו- ואין בנמצא כמותו ב-80גרם, לא מייצרים לצערי...
ב. בלייט זה פחות משמעותי, ההבדל היחיד בהקשר למשקל הוא כמה זמן עד הגעת הג'יג לקרקעית -
ואם ממילא במהרה אעבוד אופקית אז ההבדל בהקפצות קצרות והורדה חזרה חיש מהר -
לא ממש מגדילים את כמות החוט המשוחררת ביחס לג'יג של 60 גרם.
על כל רפי נתת לי שתי שאלות...
