פורומים
| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 14/8/2013 | ירדן - צפון לכנרת | מים מתוקים | רגוע ונמוך | 0 - 10 מטר | דיג במתוקים - ז'רז'ור |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
| בוקר | דמוי דג בינוני - SNUB50 של ריבר2סי | בינית גדולת קשקש (אישרי/קישרי) | 2 | ארוחת בוקר |
| המשך הבוקר | דמוי דג בינוני - קאלטיבה של אונר | בינית גדולת קשקש (אישרי/קישרי) | 2 | ארוחת בוקר |
| צהריים | דמוי דג קטן - TINY כתום של אקוגיר | חפפי (חפף ישראלי) | 1 | קינוח לדאבל חריף |
| אחה"צ | דמוי דג בינוני - לא זוכר... | שפמנון / ברבוט (שפמנון מצוי) | 1 | כמעט יצא... |
| ערב | דמוי דג בינוני - שקוף ירקרק של אקוגיר | כריש | 1 | 111 ק"ג |
| לפני שקיעה | דמוי דג בינוני - SNUB50 של ריבר2סי | בינית גדולת קשקש (אישרי/קישרי) | 4 | מספיק להעלות חיוך :) |
הדו"ח:
טלפון משחר שמודיע על יום חופש בצפון הקר ממקם אותי מול דילמה קשה
מצד אחד יש עבודה וקצת לחוץ אבל מצד שני חמישי ושישי אני מקורקע עקב אירועים משפחתיים ואורחים וכנראה שזו תהיה ההזדמנות היחידה שלי לצאת השבוע לדיג.
סגור
נפגשים ברביעי בבוקר ויוצאים ליום שלם בירדן
קובעים להיפגש ב-4 וחצי אצלי בכדי להגיע לזריחה וב-4 אני מתעורר מההשכמה וקם להכין כוס קפה.
הנייד מצלצל ושחר על הקו
חוסר הסכמה עם השעון המעורר
הביא אותו להשכמה כמה דקות לפני כן והוא בדרך אבל יגיע רק בסביבות 5 ועשרים ומשאיר לי זמן ארוך לקום באיזי, לשתות קפה ברגוע, מקלחת להתרעננות ואפילו קצת טלויזיה במזגן 
ווייז לא מזייף ואכן ב-5 ועשרים הוא נוחת אצלי בבית ואנחנו יורדים לגשר אריק...
פעילות על המים ממריצה אותנו להתארגן בזריזות ולשגר דמויים למים אבל משהו עובר על הביניות ואין תגובה.
מנסים, מחליפים, מנסים שוב ומחליפים שוב.
אבל אין תגובה רצינית
מכה פה, מכה שם, ביניות בגודל סרדין (אולי חפף...) בכדי להזכיר לנו איך הן נראות וזהו...
השמש עולה ומאירה על המים ואנחנו נודדים לנקודה נוספת.
אותו הסיפור עד ששחר מגרד בינית נחמדה ואנחנו מחליטים להמשיך לנדוד.
בנקודה השלישית המים רגועים וכמעט ואין פעילות. אני מתרחק משחר במעלה הנחל ופוגש בשפמנון קטן שחומד את ה-SNUB ומשוחרר בזריזות
בינתיים שחר מגרד עוד 2-3 ביניות קטנות ואנחנו מחליטים לחזור לנקודה הראשונה.
כבר 8 וחצי והחום מתגבר אבל יש פעילות על המים והתגובה לא מאחרת להגיע
שחר ננעל על בינית נחמדה ביותר ומתמרן אותה באלגנטיות לגדה
אין צורך בתגבור עם הגריפר ואני משגר את ה-SNUB
הדמוי נוחת במים ואני מקבל את הפיצוץ המיוחל ומשיכה חזקה לכיוון העצים
אמנם כבר כמעט נרדמתי מחוסר פעילות אבל האינסטינקט חזק מהכול והיא מקבלת הוק סט ועצירה במקום עם איסוף חוט מהיר של כמה מטרים בכדי למנוע ממנה כניסה לשיחים
פייט מהנה סוף כול סוף והיא מקבלת תמונה וחוזרת לשחות
לשנינו יש ספתח נורמלי ואנחנו מתעודדים אבל היובש ממשיך
מחליטים להדרים כי הקיאקים בדרך ובוחרים נקודה כמה מאות מטרים במורד הנחל.
הנסיעה לשם לוקחת פחות מדקה ולכן החכות רק מתפרקות לשניים ובשבריר שנייה של חוסר תשומת לב אחת החכות של שחר הופכת מאולטרה ללייט...
אני הייתי מאבד את החשק להמשך היום מדבר כזה אבל שחר עם המורל גבוה ומגלגל בראש כבר את התירוץ לקניית חכה חדשה
ואנחנו יורדים למים.כמעט שעה אנחנו חורשים את המים אבל אין תגובה
מקפלים ומדרימים עוד קצת...
מספר זריקות לגדה שממול ופתאום מגיעה תקיפה קלה ומוזרה ולהפתעתי יוצא עדדי של פחות מ-20 ס"מ על ה-SNUB
ממשיכים לעבוד ועדדי קטנטן יוצא על ניקל פליז ביתי בגודל גרעין של זית...
עוד קצת משחקים והקיאקים מתחילים להגיע...
הי דרומה...
נקודה נוספת נסרקת ונבדקת אבל כבר 11 ויבש כמו הנגב
2 אמהות עם ילדים נוחתים עלינו והילדים במים עם גלגלים מבהירים לנו שאם היה לנו איזשהו ספק עד עכשיו, הרי שהוא הפך בזה הרגע לוודאי. אין מה לחפש כאן...
מתקפלים מהצד המערבי וחוצים את הגשר.
התלבטות קצרה ואנחנו מתחילים לזגזג דרך שבילי העפר במטרה להגיע לכיוון בית האבן בבית זיידה ומשם לחתוך לכיוון הכנרת.
שנה שעברה בתקופת השפל היתה גישה קלה יחסית עד לכמה נקודות שבהן היה אפשר להגיע לירדן כמה מאות מטרים לפני השפך.
כעבור כמה דקות אנחנו בבית האבן ואת פנינו מקבל שער עם שלטים גדולים לידו.
שמורת טבע, קנסות גבוהים, פיקוח מוגבר, לכו הביתה...
כאן נשברנו והחלטנו שצריך לעשות הפסקה.
מוצאים חורשת איקליפטוסים וערכת הקפה יוצאת
יושבים קצת בנחת ומסתכלים על תמונות מהטיול של שחר לתאילנד ולבסוף מקנחים במנגו וחצי ליטר מים
התלבטות מה לעשות עכשיו, אם ללכת על מושטים בכנרת או לנסות את מזלנו בצפון ולבסוף מקבלים החלטה.
עולים צפונה בחיפוש אחר נקודה לפורלים.
חד נס, צומת בית המכס, גשר בנות יעקב וגשר הפקק, מפוצץ מטיילים, קיאקים ובלאגן. אין טעם לעצור ולבדוק אפילו...
כביש גדות גונן, קיבוץ שמיר וכפר סאלד והנה אנחנו בנקודה הראשונה.
מקום שפעם היה שקט ומוסתר, הפך עליה לרגל ובשילוב עם מים בגובה 20 ס"מ, סיכוי לפורלים לא היה...
השעה כבר 2 בצהריים והגיע הזמן לפי השעון הביולוגי של שחר למנת חלבונים וכוליפורמים (ג'אנק פוד
)כמה דקות ואנחנו במק-דונלדס של מעין ברוך עם דאבל חריף והגדלה של הכול
לוקחים את הזמן במזגן ומתענגים על נפלאות הפאסט פוד ואז הדגדוג באצבעות חוזר ואנחנו מביאים את הציוד מהאוטו...
מתחתינו זורם החצבני בשצף קצף ולמרות הנופשים והקיאקים, יש תנועה של חפפים ואחד חביב אפילו נתפס על ה-TINY הכתום של אקוגיר
השעה כבר 3 ויש לנו עדיין משימה – שקיעה בגשר אריק
יש אורח מהמרכז וצריך לעשות מאמצים ואני מתקשר למודיעין האזרחי שלי ומקבל הכוונה לכניסה אחורית של אחד המטעים בסביבה עם גישה למים זורמים ואולי גם פורלים
קצת עזרה באונליין ואנחנו מגיעים לשער הנכסף.
ההליכה הייתה אמנם ארוכה אבל אחרי הדאבל החריף לא תזיק קצת פעילות...
עוברים מפרצה בשיחים לזו שאחריה ומדלגים על אלו שיש בהן מטיילים ואפילו הרטבנו קצת דמוים אבל בינינו, זה לא היה זה...
הצלחתי אפילו לאבד את ה-TINY...
השעה כבר כמעט 5 ואנחנו נפרדים מהצפון הקר וחוזרים לגשר אריק, לנקודת הפתיחה...
את פנינו מקבל נחל שקט ונקי מקיאקים ואנחנו חוזרים למצבנו הטבעי
קצת אחרי 5 וחצי, ראשון לגרור תגובה זה שחר עם ציקדה צהובה ומהר מאד מתברר מה בצד השני. משופם חלקלק בצבע אפור שנלחם כמו גדול ולבסוף ממש מתחת לרגליים הדמוי מתנתק ממנו והוא שוחה בחזרה לזרמים הקרים
ממשיכים לשחק עם הביניות הקטנות כול עוד השמש על המים עם ניקלים וציקדות ואז השמש יורדת מאחורי הגבעה ומתחילה שעת הקסם
אחרי השעות הארוכות בשמש החמה והזיעה האינסופית, הגיע השלב שבו הכול מסתכם ביש או אין
מכאן נוסעים הביתה
עוברים לציוד הכבד ודמויים גדולים ומז'רז'רים בקצב...
היום היה ארוך וכבר גלגלנו קילומטרים אבל במים יש דגים ואנחנו כאן בשבילם
6 ועשרים אני משגר את ה-SNUB לשיחים שממול ומקבל מכה יפה
בינית חביבה של קילו בערך מחליקה לה על הגדה ואני מרים אותה לשחרור.
בדר"כ אני תופס בדמוי ביד שמאל ואז תופס בדג בימין אבל הפעם אני תופס בדג בעורף ומרים...
הריכוז הנמוך, העייפות והריר החלקלק גרמו לי להיתפס לא מוכן והבינית מתנערת בכוח ואני מרגיש את הקרס האחורי של הדמוי ננעץ לי במפרק שבין האצבע לכף היד ונעצר בעצם
זה לא קורה לי אני אומר לעצמי
לא עכשיו, דווקא בשעת הקסם...
ניגש לשחר שיעזור לי בשחרור הדג קודם כול מהקרס האמצעי...
אחרי זה חיתוך החוט ...
בשלב הבא אני משחרר את הקרס שננעץ רק מתחת לעור. קצת שורף אבל לא נורא...
עכשיו נשאר הקרס השני שנעוץ מכול הלב ובניסיונות השחרור אני מרגיש שהוא מתחכך לו בפנים במשהו קשיח ופתאום יש שחרור קליל והאצבע מצליחה להתקפל
ימינה ושמאלה, ימינה ושמאלה כמו בהברגה דו צדדית והקרס מתחיל להשתחרר אבל אני מרגיש איך הכול מתחיל לפמפם והדקות חולפות והדגים בורחים
מקבל החלטה להרחיב את החור עם סכין יפני ולגמור עם זה
שחר עם הדמוי במלקחי מנתחים ואני עם סכין יפני ביד שמאל מנסה לחתוך בשיא העדינות ולא היכנס עד העצם גם עם הסכין
לבסוף החור מתרחב מספיק ואני מצליח לתלוש את הקרס החוצה
שוטף ידיים במים הקרים ומנקז נוזלים מהחור, מנגב ידיים במכנסיים וחוזרים לעבודה
לא באנו להתפנק. באנו לדוג
בינית קטנה פה ובינית קטנה שם ולבסוף, שעה בדיוק אחרי שתפסתי את עצמי, אני ננעל על משהו סביר שמעלה לי חיוך על הפנים
לשמחתי הרבה בדיוק באותו הרגע גם שחר ננעל ושנינו עם פינלה ליום ארוך אך מהנה עם בינית גדולה לכול אחד בבוקר, בינית גדולה לכול אחד בערב ועוד כ-15 ביניות במהלך היום, שני חפפים ו-2-3 "קלאמרים"
קלאמרים ??
ככה נראים גרביים כשמושכים אותם החוצה והם עולים לפני המים וגולשים על הזרם...
ב-8 בדיוק ו-14 שעות ועשרים דקות אחרי פתיחת היום, אנחנו באוטו ומתקפלים הביתה עם הנאה גדולה וחוויות משותפות
שחר ידידי, היה כיף גדול ונהניתי מכול רגע (אולי חוץ מאיבוד ה-TINY והקטע שבזבזנו זמן בניתוחי שדה
) ומחכה לפעם הבאה מקווה שבקרוב
ידידי היקר
