| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 7/9/2013 | מרכז - תל אביב | מים מלוחים | שקט עד גלי | 30 - 40 מטר | דיג מקיאק כללי (דוחות ישנים) |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
| 08:30 | גיג קטן - דמיקי טוקון כחול אדום | טונית אטלנטית (פלמידה שחורה) | 1 | 2 |
הדו"ח:
שנה חדשה פותחים דף חדש... כל השבוע מחכה שהים ירד קצת וסוף סוף יש תנאים לשבת. קובע עם הצוות כניסה מוקדמת ברידינג. 4:45 נפגשים בחניה, אין הרבה קיאקיסטים סה"כ, מתארגנים מהר ורצים למים. חבר ילדות של קובי מצטרף אליו אז מתחלקים לשני צוותים: רדוד ועומק. ברביעי התקנתי בקיאק שלי את הטורקידו החדש אז בעצם זה ניסוי הכלים הסופי בשבילי. שלושה ימים אני חולם על זה וזהו, סוף סוף מגיע הרגע. אני אורי ורונן רצים לריף העמוק, יוסי קובי וחבר שלו נשארים ברדוד. בנתיים אני מפדל חלק מהדרך ומנסה את המנוע במהירויות שונות, תנועות שונות וכו' ... קיצר להתרגל לרעיון. מגיעים לריף העמוק ומתחילים לעבוד. רוח מזרחית קלילה מאוד, אין גלים, דריפט חלש מאוד... חלום... עכשיו נקווה שיהיו דגים. אני כמו תמיד: חכה אחת מדאי/אינציקו חכה שניה גיג. המדאי סטטי לגמרי... אין אכילות ואין סימנים... על הגיג, צובר תקיפות קלות אבל ללא נעילה. עוברות השעות ועדיין אין כלום... ככה נתחיל את השנה??? בחייאת... בנתיים 08:30 יורד לגמרי הדריפט, אין גלים אין רוח... כנרת... מוזר... אני אומר לעצמי... יאללה לעבודה... אין הרבה זמן... מחליף לגיג דמיקי אדום כחול... ומטרגט טונה... לפי הסטטיסטיקה של השבועות האחרונים ברידינג יצאו כמעט רק טונות יחסית גדולות (ממה שנשאר...) אז שם לעצמי מטרה לעבוד על זה... גיג קטן עבודה מהירה... ננסה.. אין מה להפסיד.
מגיע למקום ספציפי מאוד מעניין בקרקעית... רואה פה ושם דגים בפיש אבל עד כה לא נגעו. מתחיל לעבוד... וכמו תמיד... חוק מרפי עובד שעות נוספות... אני מוריד מדאי ואז מוריד גיג... עד שהגיג יורד לקרקע אני אומר לעצמי בוא נבדוק בוואטס אפ מה קורה בגזרות השונות... תוך כדי שאני בודק חכת המדאי מתחילה להתכופף... אני עדיין בשלי... אפילו לא רואה את זה... מחזיר את הטלפון... ומתחיל לגלגל את הגיג... אחרי כמה סיבובים אני מזהה את המדאי, אז עוצר את הגיג באמצע הגובה ועובר לבדוק את המדאי... זה נראה לי סלע אבל בכל אופן בודק את זה (ממבט חטוף על הפיש זיהיתי שינוי עומק בכ-6-8 מטר... מתכון בטוח לתקיעה בסלע). מרים את המדאי מרגיש את החוט... וכן .. סלע... כדי לשחרר את זה (אני כבר מיומן בזה) אני אומר לעצמי: פותח חוט של המדאי , אוסף את הגיג עד למעלה וחוזר לשחרר את המדאי... אבל אז מגיעה ההפתעה הנחמדה... כשאני חוזר להרים את הגיג, מתחיל לגלגל ואחרי כמה גלגולים באמצע הגובה מרגיש את התקיפה... נותן 3 הוקסטים בריאים ומתחיל להרים... יש משיכות חוט מאוד חזקות ומבין שזה לא לוקוס, לא חזיר... כנראה.. טונה... כן כן... היא מושכת אני נותן התנגדות ואז פאק... משהו משתחרר... "פאק!!!" אני אומר... בא לי למות... ממשיך לגלגל ואז מרגיש שהיא עדיין שם. נותן עוד שני הוקסטים וממשיך להרים אותה. בסופו של דבר, עולה טונה יפה שעל פני המים עשתה לי "מי שברך" שלא רצתה להיכנס לרשת. כבר ברשת אני מזהה שהיא נעולה בפה על המשולשת שדרך אגב עקומה לגמרי והקרס הקטנה של ראש הגיג מפוצצת... יותר מזל משכל...
מסקנות:
1. עדיין צריך לעבוד על זויות החכה... מרוב התלהבות זה קורה...
2. לא לזלזל ... להחליף את הקרסים בדמיקי... הם זבל של דבר... חבל לפספס דג בגלל ציוד לקוי
3. ביום כמו של אתמול, להוציא טונית כזאת זה השיג אדיר.
4. ביחס לתפיסות במקומות אחרים... הישג בינוני (אבל שוב... ביחס לרידינג... ענק)
5. ביחס לעונה... אחלה תפיסה
חידוד בקשר לזוית החכה :
האנלוגיה שלי אומרת כך:
תרגול הוא אחד מאבני היסוד של הלמידה, לכן צריך לצאת כמה שיותר לדוג על מנת לתרגל. ככל שנתרגל יותר כך ירבו התפיסות, ואם ירבו התפיסות נוכל לתרגל את הזויות... מסקנה: צאו הרבה... תתפסו הרבה דגים... הזוית תסתדר לבד...
הבנות שלי שמחות... יש דג... הכל טוב...
שיהיה לכולם שנה טובה, מלאת דגים, חוויות והישגים ובעיקר בריאות.
בברכה,
אדריאן
https://vimeo.com/74042326?utm_source=email&utm_medium=clip-transcode_complete-finished-20120100&utm_campaign=7701&email_id=Y2xpcF90cmFuc2NvZGVkfDFmYjY5MzU0NjczYTA2NzIwZDBlNTlkODNjN2IzMDJkNzMwfDIwNzA3NjY4fDEzNzg2NDA4MTk%3D
פורומים
















