פורומים
| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 6/9/2013 | צפון: ראש הנקרה-נהריה | מים מלוחים | שקט עד גלי | 0 - 10 מטר | דיג חופי בים - פתיונות (סרף) |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
| 07:00 | קלמארי - | טרולוס (צנינית אטלנטית) | 1 | 1 קילו מקס' |
הדו"ח:
היציאה הזו הייתה ספונטנית בגלל החג וכול האירועים שסביבו אבל התוצאות היו די צפויות וידועות מראש....
בתחילת השבוע מקבל טלפון מחבר ששואל לגבי מצב הים.
בדיקה מהירה מראה ים עובד חזק עם רוח צפון-צפון-מערבית חזקה ותנאים די דומים ליציאה מתסכלת ביותר שהייתה לי לפני שבועיים בערך.
אחרי הבדיקה של מצב הים והתחזית לשלושת הימים הקרובים ובשילוב עם הצפי של המחויבויות המשפחתיות בסוף השבוע החגיגי, בכלל לא טרחתי לחשוב על יציאה.
אבל מחשבות לחוד ותוצאות לחוד...
הטלפון מגיע ואני בודק מצב הים. גל חוף רעשני יחסית אבל ים נמוך ורוח מזרחית שנכנסת מוקדם. בדיוק מה שאני מחפש ללילה שקט ומהנה...
ארוחת הערב מתארכת ולבסוף ב-22:00 אני מתקשר לחבר שיצא.
הוא מגיע ומודיע שגם גיסו והבן שלו מצטרפים והסיבוב מתארך...
נוחתים בחוף לקראת חצות ואת פנינו מקבלת מזרחית ברורה וקרה ששולחת אותנו ללבוש משהו ארוך עוד לפני הפריקה של הציוד.
יורדים לחוף ופורסים חכות במהירות.
הפעם רק 3 חכות אצלי בגלל צפיפות אוהלים לא רחוק מקו המים ועם 3 חכות מצידו של השותף אנחנו מקבלים החלטה שנמקם את גיסו עם החכה הבודדה באמצע בכדי שלא ירגיש שזרקנו אותו הצידה. זה יתברר בהמשך כטעות יקרה...
פילה בורי על קרסים צוואר ארוך גודל 0/3 עם כבל נשלח לחפש גומברים וחכה אחת עם חתיכות קטנות של קלאמרי שעדיין זוהר מהחורף האחרון במטרה לאסוף איזה דג לפיתיון.
הזמן עובר ולקראת אחת קבוצה של צעירים נכנסת להתרחץ. די ביאס אותי כי בדיוק בשעה הזו הגיעה להקה של גומברים בפעם האחרונה אבל יותר מזה הדאיג אותי שחלקם כבר היה במצב שעדיף שילכו לישון ולא יסתובבו בכלל ...
הם הולכים צפונה לחכה האחרונה ונכנסים למים ובחכה אחת לפני האחרונה אני מקבל סדרה של מכות מהירות ועצבניות ושחרור. בדיקה של הריג מראה עור של בורי תלוי על הקצה...
החברה יוצאים מהמים ואני מחדש פיתיונות. לא עוברות עשר דקות ומכה חזקה בלי נעילה באחת החכות מקפיצה אותי .
אני מחזיק בידיות הכסא ובשיא הלחץ בהתרוממות הידית של הכסא נשברת ואני מגיע עם היד עד לחול.
כול הצד השמאלי מהאוזן עד המותן מתכווץ ואני מרגיש שורה של שרירים צורחת מחום. פאאאאק!!
זה הולך ללוות אותי הרבה זמן אני חושב לעצמי ומנסה לנשום עמוק.החכה כבר לא עניינה אותי...
מתהלך כמה דקות עם הידיים על המותניים ומנסה לנשום עמוק ולהרגיע את הכאב החד תוך כדי שאני מקלל את הום סנטר ומי שברא אותם ואת הזבל הסיני שהם מוכרים
לובש מעיל כי הקור דוקר בצלעות ולאט לאט נכנע לתחושת החמימות והעייפות...
השותף קופץ לקנות סיגריות ואני נשאר עם הגיס והבן.
עשר דקות עוברות בשקט (אם הקללות שלי לא נחשבות...
) והגיס של השותף מקבל פיצוץ עצבני על החכה שלו והחכה כמעט עפה לים כי הוא עם סטנד שנכנס 10 ס"מ לחול...הוא רץ לחכה, מרים אותה מהחול ונותן הוק סט שיכול לעצור סוס במקום ומקבל נעילה טובה.
מספר סיבובים מהירים של הידית של הרולר בלי מחשבה והחוט נהיה רפוי...
מגלגל החוצה ומגלה שהכבל חתוך ואין קרס.
כולירע. 1 בלילה, חושך מצרים ויש אבונפחות ??!
מחדשים ריג ופיתיון והזמן עובר...
השותף חוזר ומביא איתו כסא מתקפל חדש. יצא גבר שחבל על הזמן
אחרי זה כבר לבשתי את המעיל (חליפת הצלילה ), חונך את הכסא החדש ומתחיל לצלול...
כמעט 2 ואני קם לחדש פיתיונות. שתי חכות ללא קרס וכבל חתוך.
אפילו לא ראיתי נשנוש...
מחדש ריגים ופיתיון והפעם מגוון עם קלאמרי.
הקור מתגבר והקפה החם נגמר ועננים לבנים שמכסים חצי מהשמים מגבירים את אור הכוכבים כמו ירח מלא.
הלילה הזה כבר לא נראה משהו אני חושב לעצמי ומתחיל לצלול בכסא.
בשלוש אני מתעורר ושומע שהיה יבש.
קם ומחדש פיתיונות וריג נוסף וחוזר לצלול...
בארבע אני מתעורר שוב ומחדש פיתיונות. הגיס מעולף והבן שלו חורפ ורק השותף ער עם סיגריה.
הזמן עובר ואנחנו מתלבטים אם ללכת למרינה בעכו לז'ירז'ור בוקר או נשארים לטרולוסים שבודאי יעברו כאן.
לגיס והבן אין ציוד וז'ירז'ור בוקר יהיה לא לעניין אז אנחנו סוגרים על טרולוסים.
ארבע וחצי אנחנו מוציאים חכות, מחליפים ריגים לניילון עם קרס גודל 1 עם צוואר ארוך ותופרים רצועות קלאמרי.
אמנם עדיין חשוך לגמרי ואין סימני התבהרות באופק אבל אולי יבוא משהו לפני שהאבונפחות מתעוררות...
הזמן עובר ו-05:05 שזו השעה שהטרולוס היפה של היציאה המוצלחת הקודמת דפק בה, עוברת ועדיין חשוך...
מחכים ומחכים ולבסוף ברבע לשש יש התבהרות קלה והנשנושים מתחילים.
פה ושם כרסום או מכה קטנה ולבסוף יש זבנג עצבני שמסתיים בריג חתוך...
מעשנים סיגריה ובשש ומוציאים חכות לבדיקה. מתוך 7 חכות בארבע אין ריג.
מחדשים ריגים ופיתיונות ואחרי 20 דקות מוציאים לבדיקה. שוב פעם 4 חכות ללא קרס...
מחדשים ריגים ופיתיונות ולאחר 20 דקות נוספות באמצע הוצאת החכות לבדיקה המרינר הכתומה בקצה מקבלת כיפוף יפה ולא מתיישרת
קצת משחק אבל לא משהו מיוחד אבל בסופו של דבר עולה טרולוס של קילו בערך עם שחור חלקי על הראש והגרון.
הוא הולך לשקית ואני מחדש פיתיון וזורק. בסה"כ הפעם בחכות היו חסרים רק 3 קרסים...
השעה 7 בבוקר ויש טרולוס אחד על 11 קרסים חסרים מתוך 21 שנשלחו.
חיתוך החוט מעל המשקולת באחת החכות של השותף מבהיר שעלינו הילוך ואנחנו מגבירים את קצב הבדיקה של החכות ו-15-20 דקות אחר כך אנחנו מוציאים חכות והפעם רק 2 חכות עם קרסים.
המאזן עומד על 1-16-28
הפעם השותף והגיס מאבדים סבלנות . הגיס מחליף את החכה שלו לכבל והשותף מחליף 2 חכות.
סיבוב נוסף ואז נכנס שחיין לרחצה בדיוק מולנו.
אם זה לא היה עוצר את רצף החיתוכים של האבונפחות, הייתי מתעצבן...
אחרי רבע שעה הוא יוצא ואנחנו מוציאים חכות. כול הקרסים למעט 2, חזרו בשלום.
המאזן עומד על 1-18-35
רבע לשמונה שתי חכות עם כבלים יורדות חזק ובשתיהן החיתוך לא מאחר לבוא...
שאר החכות יוצאות ובאף אחת אין קרסים...
המאזן עומד על 1-25-42
לסיבוב האחרון אני מציע שנלך על כול הקופה וכול החכות נכנסות למים עם ריג ניילון וקרס גודל 1 עם קלאמרי.
אחרי 2 דקות אני מקבל כיפוף מוזר אבל החלטי בחכה שצמודה לחכה של הגיס ואני מוציא מהסטנד ונותן הוק סט.
התגובה לא מאחרת לבוא אבל התחושה לא ממש ברורה ואז אני קולט את החוט של הגיס באלכסון חזק שוב פעם ומבין שהחוטים צלובים...
הוא מצידו לא חושב פעמיים ומגלגל רצוף. לשבריר שנייה אני מרגיש רפיון מוחלט בחוט שלי ואז אחרי השלמת מספר גילגולים לאיסוף החוט הרפוי אני מרגיש שאין אף אחד בצד השני...
זה כבר הספיק לי ואני מוציא את החכות מהמים.
סה"כ, קרס אחד בודד חזר הביתה...
אצל הגיס הקרס חזר ואצל השותף כול הקרסים חסרים...
מאזן סופי : 1-30-42
יימח שמם וזכרם של כול האבונפחות
לפחות פתחתי את השנה החדשה עם דג נורמלי
שנה טובה לכולם ובהצלחה עם הכולירות...
(בעצם אתמול זה מה שעשתי אחרי שלושה קרסים 
