כרגיל אייל ספר פתוח של דייג יופי של דוח נהניתי לקרוא ולהחכים בין השורות בלי קשר אתה מוזמן לקשור קרס 14/15 לבורי על חוט 0.12 ואז תרא מה זה נערת ליווי אני לא זוכר שיש לך אצבעות קבב
כרגיל אייל ספר פתוח של דייג יופי של דוח נהניתי לקרוא ולהחכים בין השורות בלי קשר אתה מוזמן לקשור קרס 14/15 לבורי על חוט 0.12 ואז תרא מה זה נערת ליווי אני לא זוכר שיש לך אצבעות קבב
בשנים האחרונות תפסתי כמה וכמה גומברים של 2-3 ק"ג על קרס מס 5 או 6, זה נתן לי תובנות והבנות לגבי כוחם של הדגים מול כוחן של הקרסים. לא מאמין שתיהיה בעיה לקרס 10 מול דג במשקל חצי קילו - 700 גר' (מה כבר אני מתרגט עם תולעים?) במיוחד עם היא תפוסה בלוע עמוק ולא בלסת. לכן מנסה לזהות את הדג לפי האכילה ואם נראה ומרגיש מהאכילה שהוא גדול - נותן להם לבלוע ולא ממהר עם ההוקסט.
דגים שבלעו עמוק אני בכלל לא מבזבז עליהם זמן ומיד חותך את התלאי וקושר חדש עם דגש על השארת תלאי ארוך ובולט מחוץ לפה של הדג שיסמן לי בבירור שיש פה קרס ולהזהר בשלב הניקוי.
השקעתי כמה חודשים בלמידה של גודל הקרס האידאלי לשיטה בה אני עובד, וכמה קטן אני יכול לרדת? ואז בחינת אורך התלאי (זה בעיני קריטי לא פחות מגודל הקרס!!!), עובי החוט (פחות מבחינת הדגים שלא מתיחסים אליו כל כך ויותר מבחינת הסלעים). עדיין מאבד דגים ותמיד אאבד - חלק מהמשחק - כבר הוצאתי דגים שקרס שלי מפעם שעברה נעוצה להם בפה, אז זה מנחם שהם ממשיכים בכ"ז לאכל ולגדול וגם אני מוציא את הדג קצת יותר גדול - תמיד ציוד ישאר בסלע (אחרת מה יהיה לחנויות למכור?) אבל בשיטת הדיג הזו אין מצב שחוזר הביתה בלי דגים וההנאה מלחוש את הדג אוכל, לזהות את גדלו, האם הוא לבד? (אוכל בנחת) או בלהקה? (חוטף ורץ לפני שיגנבו לו) כל אלה יקבעו את ההתנהגות שלי, לאן אזרוק את הזריקה הבאה ויאפשרו לזהות מה אוכל ומה נתפס עוד כשהוא במים. בהתחלה הייתי עובד מאוד קרוב - 10-30 מ מהריף. גיליתי שבריפים הרחוקים יש אוכלוסיה שמדוללת פחות על ידי דייגים ואני מכוון לשם. עם מקל קצר אני שולט בטווח של עד 120 מ' - תלוי במשקולת שבחרתי - ומקפיד על חוט בד, כי במונו דק במרחקים כאלה יש ירידה משמעותית של התחושה וההבנה און-ליין מה קורה בצד שני.
אני גם משקיע בלמידה של הקרקעית וכשמגיע למקום חדש אין לי צפיות ומנסה לבנות תמונה של הקרקעית - היכן יש חול והיכן סלע, איפה האדמונדים יושבים? הסרגוסים והמרמירים. גם הדגים והצבע שלהם (למשל הסרגוס הבהיר והכהה) יגידו לי אם יש סלע קרוב. מכות שהמשקולת מקבלת בגלגול ותקיעות בסלע - כל אלה מספקים מידע חשוב על מבנה הקרקעית - לוקח כמה יציאות אבל בסוף יש לך מפה בראש ומכאן הכל פתוח ובשליטת הדייג.
עוד דוגמא: מתי עובד גמברי ומתי תולעת? חתיכות טונה? שאלו את עצמכם את השאלות הללו. התשובה מעניינת וחשובה ולא כל כך מסובכת.
האתגר הוא באמת להבין ולהתאים את הציוד והפתיון , ולמקסם את האיכות של התפיסות.
לגבי סרגוסים - תפסתי קטנים על קרס גדולה, וגדולים על קרס קטנה, הפקטור היה גודל הפתיון.
פתיון קטן יותר הגביר את קצב התקיפות.
לעומת זאת הסיכון בקרס קטנה במיוחד הדקות המתקפלות, הוא התיישרותם תחת מאמץ ושליפתם מהדג.
קרה לי כבר שקרס 10 נשברה אחרי פייט קצר אך יש לציין שיש פה אשם תורם שלי, חוסר מוכנות וחוסר סובלנות בשחרור קלאץ העמיסו יתר על המידה. ולא מדובר על סרגוס, היה שם משהו גדול !!!
דוח מצויין שכולו
ואחלה לבט
עריכה אחרונה: דצמבר 30, 2013, 10:41:54 AM על ידי עדי
-------------------------------
איזהו חכם? הלומד מכל אדם, איזהו גיבור? הכובש את יצרו, איזהו עשיר? השמח בחלקו, איזהו מכובד? המכבד את הבריות
כרגיל אייל ספר פתוח של דייג יופי של דוח נהניתי לקרוא ולהחכים בין השורות בלי קשר אתה מוזמן לקשור קרס 14/15 לבורי על חוט 0.12 ואז תרא מה זה נערת ליווי אני לא זוכר שיש לך אצבעות קבב
בשנים האחרונות תפסתי כמה וכמה גומברים של 2-3 ק"ג על קרס מס 5 או 6, זה נתן לי תובנות והבנות לגבי כוחם של הדגים מול כוחן של הקרסים. לא מאמין שתיהיה בעיה לקרס 10 מול דג במשקל חצי קילו - 700 גר' (מה כבר אני מתרגט עם תולעים?) במיוחד עם היא תפוסה בלוע עמוק ולא בלסת. לכן מנסה לזהות את הדג לפי האכילה ואם נראה ומרגיש מהאכילה שהוא גדול - נותן להם לבלוע ולא ממהר עם ההוקסט.
דגים שבלעו עמוק אני בכלל לא מבזבז עליהם זמן ומיד חותך את התלאי וקושר חדש עם דגש על השארת תלאי ארוך ובולט מחוץ לפה של הדג שיסמן לי בבירור שיש פה קרס ולהזהר בשלב הניקוי.
השקעתי כמה חודשים בלמידה של גודל הקרס האידאלי לשיטה בה אני עובד, וכמה קטן אני יכול לרדת? ואז בחינת אורך התלאי (זה בעיני קריטי לא פחות מגודל הקרס!!!), עובי החוט (פחות מבחינת הדגים שלא מתיחסים אליו כל כך ויותר מבחינת הסלעים). עדיין מאבד דגים ותמיד אאבד - חלק מהמשחק - כבר הוצאתי דגים שקרס שלי מפעם שעברה נעוצה להם בפה, אז זה מנחם שהם ממשיכים בכ"ז לאכל ולגדול וגם אני מוציא את הדג קצת יותר גדול - תמיד ציוד ישאר בסלע (אחרת מה יהיה לחנויות למכור?) אבל בשיטת הדיג הזו אין מצב שחוזר הביתה בלי דגים וההנאה מלחוש את הדג אוכל, לזהות את גדלו, האם הוא לבד? (אוכל בנחת) או בלהקה? (חוטף ורץ לפני שיגנבו לו) כל אלה יקבעו את ההתנהגות שלי, לאן אזרוק את הזריקה הבאה ויאפשרו לזהות מה אוכל ומה נתפס עוד כשהוא במים. בהתחלה הייתי עובד מאוד קרוב - 10-30 מ מהריף. גיליתי שבריפים הרחוקים יש אוכלוסיה שמדוללת פחות על ידי דייגים ואני מכוון לשם. עם מקל קצר אני שולט בטווח של עד 120 מ' - תלוי במשקולת שבחרתי - ומקפיד על חוט בד, כי במונו דק במרחקים כאלה יש ירידה משמעותית של התחושה וההבנה און-ליין מה קורה בצד שני.
אני גם משקיע בלמידה של הקרקעית וכשמגיע למקום חדש אין לי צפיות ומנסה לבנות תמונה של הקרקעית - היכן יש חול והיכן סלע, איפה האדמונדים יושבים? הסרגוסים והמרמירים. גם הדגים והצבע שלהם (למשל הסרגוס הבהיר והכהה) יגידו לי אם יש סלע קרוב. מכות שהמשקולת מקבלת בגלגול ותקיעות בסלע - כל אלה מספקים מידע חשוב על מבנה הקרקעית - לוקח כמה יציאות אבל בסוף יש לך מפה בראש ומכאן הכל פתוח ובשליטת הדייג.
עוד דוגמא: מתי עובד גמברי ומתי תולעת? חתיכות טונה? שאלו את עצמכם את השאלות הללו. התשובה מעניינת וחשובה ולא כל כך מסובכת.
ועם כל זה - עדיין יש הפתעות. וזה כל הכייף שבעניין
[/quote בלעתי בשקיקה את כל מה שכתבת,יש כל כך הרבה ללמוד מכול אחד ובייחוד ממך,אנציקלופדיה מהלכת... תודה על כל המידע
כרגיל אייל ספר פתוח של דייג יופי של דוח נהניתי לקרוא ולהחכים בין השורות בלי קשר אתה מוזמן לקשור קרס 14/15 לבורי על חוט 0.12 ואז תרא מה זה נערת ליווי אני לא זוכר שיש לך אצבעות קבב
בשנים האחרונות תפסתי כמה וכמה גומברים של 2-3 ק"ג על קרס מס 5 או 6, זה נתן לי תובנות והבנות לגבי כוחם של הדגים מול כוחן של הקרסים. לא מאמין שתיהיה בעיה לקרס 10 מול דג במשקל חצי קילו - 700 גר' (מה כבר אני מתרגט עם תולעים?) במיוחד עם היא תפוסה בלוע עמוק ולא בלסת. לכן מנסה לזהות את הדג לפי האכילה ואם נראה ומרגיש מהאכילה שהוא גדול - נותן להם לבלוע ולא ממהר עם ההוקסט.
דגים שבלעו עמוק אני בכלל לא מבזבז עליהם זמן ומיד חותך את התלאי וקושר חדש עם דגש על השארת תלאי ארוך ובולט מחוץ לפה של הדג שיסמן לי בבירור שיש פה קרס ולהזהר בשלב הניקוי.
השקעתי כמה חודשים בלמידה של גודל הקרס האידאלי לשיטה בה אני עובד, וכמה קטן אני יכול לרדת? ואז בחינת אורך התלאי (זה בעיני קריטי לא פחות מגודל הקרס!!!), עובי החוט (פחות מבחינת הדגים שלא מתיחסים אליו כל כך ויותר מבחינת הסלעים). עדיין מאבד דגים ותמיד אאבד - חלק מהמשחק - כבר הוצאתי דגים שקרס שלי מפעם שעברה נעוצה להם בפה, אז זה מנחם שהם ממשיכים בכ"ז לאכל ולגדול וגם אני מוציא את הדג קצת יותר גדול - תמיד ציוד ישאר בסלע (אחרת מה יהיה לחנויות למכור?) אבל בשיטת הדיג הזו אין מצב שחוזר הביתה בלי דגים וההנאה מלחוש את הדג אוכל, לזהות את גדלו, האם הוא לבד? (אוכל בנחת) או בלהקה? (חוטף ורץ לפני שיגנבו לו) כל אלה יקבעו את ההתנהגות שלי, לאן אזרוק את הזריקה הבאה ויאפשרו לזהות מה אוכל ומה נתפס עוד כשהוא במים. בהתחלה הייתי עובד מאוד קרוב - 10-30 מ מהריף. גיליתי שבריפים הרחוקים יש אוכלוסיה שמדוללת פחות על ידי דייגים ואני מכוון לשם. עם מקל קצר אני שולט בטווח של עד 120 מ' - תלוי במשקולת שבחרתי - ומקפיד על חוט בד, כי במונו דק במרחקים כאלה יש ירידה משמעותית של התחושה וההבנה און-ליין מה קורה בצד שני.
אני גם משקיע בלמידה של הקרקעית וכשמגיע למקום חדש אין לי צפיות ומנסה לבנות תמונה של הקרקעית - היכן יש חול והיכן סלע, איפה האדמונדים יושבים? הסרגוסים והמרמירים. גם הדגים והצבע שלהם (למשל הסרגוס הבהיר והכהה) יגידו לי אם יש סלע קרוב. מכות שהמשקולת מקבלת בגלגול ותקיעות בסלע - כל אלה מספקים מידע חשוב על מבנה הקרקעית - לוקח כמה יציאות אבל בסוף יש לך מפה בראש ומכאן הכל פתוח ובשליטת הדייג.
עוד דוגמא: מתי עובד גמברי ומתי תולעת? חתיכות טונה? שאלו את עצמכם את השאלות הללו. התשובה מעניינת וחשובה ולא כל כך מסובכת.
ועם כל זה - עדיין יש הפתעות. וזה כל הכייף שבעניין
כמה מידע רלוונטי בהודעה אחת!
לגבי קשירת קרסים, אם אי פעם תרצה לדוג בורי תצטרך להתחיל להתאמן. קרס 10 נחשב גדול.
לדעתי האישית גודל הקרס צריך להיות בהתאם לפתיון, גודלו וסוגו. בדיג "רגיל", קרי דגי החוף השכיחים, אני מעולם לא מצאתי צורך לעלות בגודל הפתיון מעבר לס"מ רבוע לחתיכת גמברי. כפי שעדי ציין, לפעמים זה ממש עושה את ההבדל בין אכילות לאי-אכילות. יורדים בגודל הפתיון ופתאום הדגים צצים משום מקום. זה לגבי גמברי, שבכל מקרה אין לו אפקט צורני במים. עם זאת, אני משתדל לקנות או להשיג גמברי בגודל קטן יחסית כדי להתאים לגודל הקרס (בין 6 ל-2) ומשתדל להימנע מהג'מבו שצצים לפעמים. מובן תמיד שהחתיכה של הזנב היא האטרקטיבית ביותר, רק בגלל האופן שבו היא מתלבשת על הקרס.
בנושא קלמרי ותולעים העניין אחר, אפשר לעלות בגודל הפיתיון בלי בעיה, כל עוד דואגים לפרזנטציה טובה. כל זה בגלל המבנה ה"סרטי" שלהם, כמו סרט שזז במים ומייצר פרזנטציה אטרקטיבית. כלל גודל הפיתיון בהתאם לגודל הקרס כבר פחות תופס פה, כי כל עוד הקרס מספיק גדול כדי להחזיק 2-3 תפירות, אפשר להשאיר גם זנב של 7 ס"מ, ואף מומלץ, בעיקר בתולעים. מניסיון, תפסתי כך גם מרמירים מאוד לא גדולים בלשון המעטה על תולעת שלמה שהושחלה רק ב-2 ס"מ הראשונים שלה.
אגב, לגבי התעקמות ופתיחת קרסים, הרי שיש דגים שרצוי לנקוט משנה זהירות איתם, בראשם דניסים ופארידות. בגלל הפה הקשה המלא טוחנות יש להם נטייה לעקם את הקרס, גם לפרטים קטנים יחסית של דגים. לא מזמן הוצאתי כמה דניסים וחלקם עיקמו קרסים (מס' 6 צוואר ארוך PSK) ששרדו לא מעט סרגוסים בגדלים זהים ימים קודם לכן.
לגבי הלבט, כאמור אין לי ניסיון, אבל אולי כדאי לנסות קרס קרפיונים. זה דובר פה בעבר, בין השאר בגלל צורת הפה הזהה לשני הדגים.
פורומים
וקורא אותם יותר מפעם אחת 
,גם מרגיש את ה- 
ואפילו בא לי 
בסוף.
אני לא זוכר שיש לך אצבעות קבב 
