| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 11/1/2014 | צפון: ראש הנקרה-נהריה | מים מלוחים | רגוע ונמוך | 0 - 10 מטר | דיג חופי בים - פתיונות (סרף) |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
| - | סרגוס (סרגוס משורטט) | |||
| - | מרמיר (שישן מסורטט) | |||
| - | לבט / קורבינה/קורבל (יבלן האדווה) | |||
הדו"ח:
חמישי בערב

אחרי שבוע של ים נמוך הלילה צפוי לחול שינוי והים אמור לעלות קצת
. יום כזה לא צפויים ליהיות דגים קטנים. המים צלולים והים עדיין שקט - מתכון לדגים שנשארים בבית לראות טלביזיה ורק הגיבורים יותר יוצאים לחפש אוכל. עונת הרביה בפתח והדגים מצטיידים במלאי שומן ומזון. אצלי בחצר נושבת רוח לא ברורה אבל קולנית מאוד וחזקה אבל חמישי זה חמישי ולכן יוצא לים. הצוות כבר ממוקמים על הסלעים באכזיב ואני חובר אליהם עם 3 חבילות תולעים.בשעתיים הראשונות יוצאים סרגוסים נאים שמשום מה לא נתנו שום פייט ולא שום משיכה: אכלו והתיישבו וחיכו לצאת
. מצב הים די מוזר - הדרום מזרחיות משטיחות את הים והמפלס נמוך - כחצי מ' מתחת לריף - ולכן גם גל של 60 ס"מ מטפס בקושי על הריף
. מחצות הליל הים הולך ועולה במהירות אולם, כאמור, זה לא ממש מפריע.פתיון - תולעים משני הסוגים שיש בשוק - מוטי עשה השבוע שופינג אצל גנדי וצייד אותנו בכל-טוב מתפתל וזז. הנה כמה תובנות על התולעים החדשות: החיסרון שלהן מבחינתי הוא שהן גדולות מידי, אבל את זה היבואן-מגדל ידע לפתור לדעתי. שנית הן פשוט לא פרייריות והן חזקות מאוד כך שקשה להשחיל אותן על הקרס כי הן לא מפסיקות לזוז ולהתפתל, אבל, זה לדעתי יתרון גדול כי תולעת זזה מושכת יותר תשומת לב מתולעת מתה... תפיסות אתם שואלים? נו, היו תוצאות זהות. מעניין יהיה לבדוק את התולעת בים עובד. לצורך הדיון, רצועות קלמרי לא זכו לשום תפיסה היום ומי שהיה יוצא רק עם פתיון כזה היה חושב שאין דגים באיזור.
נחזור לדוח
כמו ברוב המקרים, אני עובד עם קרס קטנטנה, מס 10. אני אוהב את הגודל הזה כי הדג אוכל ובולע ללא חשש ויש מעט איבודי דגים. החיסרון הוא שהם בולעים עמוק ואין מצב לשחרר דגים חיים חזרה למים.
כל עוד הים נמוך וצלול יש בקושי הענות מכיוון הדגים אולם לשמחתי הים מתחיל לעלות וזה קורה באופן די מענין - כל כמה דק' מגיעים גלים גדולים בסריה של 3-4 גלים והתדירות של הסדרות הללו הולכת ועולה עד שזה מה שיש והים עובד והוא כבר לא צלול אבל הדגים לא משתכנעים בקלות והם עדיין במחילות. ובהרבה מקרים תולעים ישבו במים חצי שעה!!! ללא הענות מכיוון הדגים.
אחרי חצות מתחילות אכילות ויוצא לבט חמוד - האכילה של הלבט שונה מהסרגוס - היא מתחילה בנשנוש עדין (כמו ששפמית אוכלת) ומשיכות קלות וקשה לדעת אם הדג בלע או לא אבל בשלב הזה הקרס כבר עמוק בפה - הוקסט קטן ומתחילה פתאום ריצה מהירה ונגיחות קטנות. כבר בגלגול ברור שזה לא סרגוס - קיוותי ללברק ויצא לבט. לא רע
גלגול חזרה והדג החתיך בחוץ. עכשיו התחלנו לדוג! בשלב הזה של הערב כל רבע שעה לערך יוצא דג כשמידי פעם יוצאות להן שפמיות ארסיות ודגי סלע.
באמצע סדרה חזקה של גלים מקבל משיכה אדירה שלא מותירה ספק - יש גיבור בקצה החוט. מתחיל לגלגל והדג נלחם. דייגים שהיו בהמשך הריף מאירים לכיוון ולאחר פייט חזק מעל איזור מאוד סלעי שמחייב קלאצ' סגור ומעט מאוד משחקים יוצא סרגוס גיבור במשקל מעל חצי קילו. עדיין יש לו מבנה של סרגוס צעיר וטרם פיתח את המצח הגס והשיניים עם כתמי הניקוטין אבל הגודל מרשים.
זורק שוב, ואחרי כמה דקות מקבל אכילה, ואז משיכה רפה נוספת - לבט או שפמית? - אני מגלגל את הדג לכיווני ומקבל באמצע הדרך פצצה ועצירה פתאומית והדג נתלש יחד עם הקרס בפה.... באיזור כזה זה יכול ליהיות גומבר או לוקוס שחמדו את הדג על הקרס. אבל לא באנו לחפש לא גומברים ולא לוקוסים - אנחנו בעניין של דגי קרקעית, אז ממשיכים עם תולעים.
לקראת הסוף כל הדגים יוצאים מהחורים ויוצאים דגים יותר ויותר קטנים אבל משום מה תדירות האכילות יורדת מאוד - מה שאפשר משוחרר והשאר הולך איתנו הביתה. סה"כ יצא מגוון דגים וסוגים כשרובם אכיל וטעים.
צילום ליד הרכב של השלל והביתה להשלים כמה שעות שינה.
הפריזר מלא בדגים אז בצהריים אני והקטנה יושבים על קערת דגים ומחסלים הכל
לדעתי מבחינת הטעם אז זה הסדר לפי הטעם בטיגון:
1. מרמיר
2. סרגוס
3. לבט
הלבט שהוא בעל הבשר הכי עדין לא מתאים בסגנון טיגון זה כי פה אני מחפש את הטעם החזק יותר של הים שהולך טוב עם כוס אוזו ליד. לא שהוא רע, חלילה, אבל אתה לא מביא הביתה מלכת יופי בשביל שתכבס ותעשה כלים, ופה המרמיר הוא פשוט שילוב מקסים של טעם ועדינות (והוא יודע גם לתת פייט חביב במים).
בבישול בסגנון אחר (אידוי למשל) אני מניח שהסדר היה שונה. מה דעתכם? מה ההעדפות שלכם?
פורומים















