"Every time you go away, You take a peace of me with you" פול יאנג לא היה דייג אבל שיר האהבה שנכתב לאהובה שהלכה ולקחה פיסה ממנו, משום מה מתיישב לי פה די טוב. אז לא אהובה אלא דג, ולא חתיכה מהלב , אלא את הג׳יג והאסיסט הוא לקח, וגם צביתה בלב נתן, אחת שנצרבת בזכרון חזק. בחירת הסט לעבודה היא אחד מעמודי התווך שאותם לא מזיזים , אם כן אפשר לצפות לאסון. אז לא קרה פה שום אסון אלא סהכ דג גדול מאוד ברח. לא קל להגיע אליהם ולפתות אותם להתחבר אלינו בצד השני של החכה ושזה כבר קורה , אם אתה מוכן אתה חווה הנאה גדולה. אתגר הוא גם סוג של כייף אבל את הדג הזה הייתי רוצה לראות אצלי בסירה! יכולות לקרות 1001 תקלות בדרך ואצלנו דווקא התקלה שמתחת לסירה לקחה לנו את הדג. כמובן עם עזרה של הדג שמוערך כדו ספרתי, מעל ל 20 קילו כפי הנראה, לעולם לא נדע. דג שכנראה ידע מה עליו לעשות בכדי להמשיך את חייו. יצר הישרדותו והריצה אל תוך התקלה מלמדות אולי על נסיון עבר של הדג בהתמודדות מול דייג. גם כוחו וגודלו מראה על נסיון מצידו ועל מספר הפעמים שהצליח להנצל. כל שנותר כעת הוא לצפות לפעם הבאה, להיות יותר מוכנים עם סט שהיה מצליח לעצור את ריצת הדג כלפי מטה אל תוך התקלה, כזה שירים לו את הראש כלפי מעלה וכך ירחיק אותו מהתקלה ואולי ישנה לו את כיוון השחייה. עם עוצמות כאלה צריך מקל חזק, פחות גמיש. במיוחד בדיג באזורי תקלות ברזל לא לאפשר לדג לקחת יותר מדי חוט. בדיג באזור חולי יתכן והיינו משתלטים עליו, מעייפים אותו ולבסוף מעלים אותו לסירה. למי שמצפה לראות דג בסוף הסירטון מצפה פה אכזבה, אך עדיין לדעתי שווה צפיה. תודה לאבי חברי ומורי, אין עוד אחד שידע להתמודד יותר טוב ממנו עם כזה דג. מי שיקשיב ויצפה בסרטון יבין את גדולתו של אבי כדייג. אוהב אותך אח. רפי, שאלת מי זה? הסירטון כבר יסביר את הכל. איזו תחושת החמצה... מצטער אם גרמתי למישהו פה לאכזבה, נכון שעל טעויות משלמים, אבל מטעויות גם לומדים. שבוע טוב חברים.
חייב לומר תומר, פשוט נהנה מהדוחות שלך... גם מהאוירה וגם מהניתוחים המקצועיים...
לגבי הבריחה, אם הייתי סופר את הדגים שהשארתי בים כי ברחו - הייתי מגיע למאות קילוגרמים, כך מן הסתם כל מי שמטרגט דגים מהסירה תקופה ממושכת ומכוון לגדולים... אגב, חלק גדול בגלל "שגיאות" (אם וגם בלי מרכאות) שעשינו, כולל טעויות שנעשו במודעות.. הגדרת את הדברים מצוין ו"שמת את האצבע" על הסיבות והמסקנות, חברך הטוב מן הסתם עזר לך בתובנות- התרשמתי מקור הרוח שלו ומהבנת המצב כמו גם מהרוח הטובה בה לקח את איבוד הדג... הבחנתי שהוא זיהה נחרצות שהדג אבוד בשלב בו אתה האמנת וקיווית, לפני הקריעה...
אגב, גם מסכים אתך כי ללא תקלת בסביבה - סיכוי מצוין להוצאת הדג, ראיתי מי החזיק בחכה ואיך הוא עובד - באזור ללא תקלה רוב הסיכויים שהדג בסירה ואם נתפס טוב אז היה יוצא והחוט לא היה נקרע... הייתי כותב וכפי שציינת - ליד תקלה מתאמצים לקחת את ראש הדג למעלה ולא לתת לא לרדת, אך בין הרצוי לבין המצוי - יש את כוחו של הדג ביחס למקל ועובי החוט...
במסגרת הפקת הלקחים שבעצם ציינת אותה: ברגע שהולכים לדוג ליד תקלות - סט יותר חזק כלומר מקל יותר קשיח וחוט יותר עבה, סט שיאפשר ללחוץ חזק על הדג ולא לאפשר לו לרדת לתקלה... "מקל עד 120, חוט 45, שוק 50." מול דג של 20 פלוס - בשליש הראשון של הקרב הדג ישלוט אם רק ירצה ואם ירוץ לתקלה הוא ינצח... בקיצור - יוצאים לים עם כמה סטים וליד תקלות ובמיוחד ברזלים מנסים תחילה על סט חזק... אם עובי החוט והסט הכבד בכלל לא מביאים תוצאות - אפשר לרדת לנמוך... או כמובן - מה שהרי נמשיך לעשות פה ושם, מעת לעת נאתגר עצמנו עם סט לייט ליד תקלת ברזל, לרוב נפסיד אך אם נצליח להביא שם דג של 20 פלוס - זה יהיה וואו...
חייב לומר תומר, פשוט נהנה מהדוחות שלך... גם מהאוירה וגם מהניתוחים המקצועיים...
לגבי הבריחה, אם הייתי סופר את הדגים שהשארתי בים כי ברחו - הייתי מגיע למאות קילוגרמים, כך מן הסתם כל מי שמטרגט דגים מהסירה תקופה ממושכת ומכוון לגדולים... אגב, חלק גדול בגלל "שגיאות" (אם וגם בלי מרכאות) שעשינו, כולל טעויות שנעשו במודעות.. הגדרת את הדברים מצוין ו"שמת את האצבע" על הסיבות והמסקנות, חברך הטוב מן הסתם עזר לך בתובנות- התרשמתי מקור הרוח שלו ומהבנת המצב כמו גם מהרוח הטובה בה לקח את איבוד הדג... הבחנתי שהוא זיהה נחרצות שהדג אבוד בשלב בו אתה האמנת וקיווית, לפני הקריעה...
אגב, גם מסכים אתך כי ללא תקלת בסביבה - סיכוי מצוין להוצאת הדג, ראיתי מי החזיק בחכה ואיך הוא עובד - באזור ללא תקלה רוב הסיכויים שהדג בסירה ואם נתפס טוב אז היה יוצא והחוט לא היה נקרע... הייתי כותב וכפי שציינת - ליד תקלה מתאמצים לקחת את ראש הדג למעלה ולא לתת לא לרדת, אך בין הרצוי לבין המצוי - יש את כוחו של הדג ביחס למקל ועובי החוט...
במסגרת הפקת הלקחים שבעצם ציינת אותה: ברגע שהולכים לדוג ליד תקלות - סט יותר חזק כלומר מקל יותר קשיח וחוט יותר עבה, סט שיאפשר ללחוץ חזק על הדג ולא לאפשר לו לרדת לתקלה... "מקל עד 120, חוט 45, שוק 50." מול דג של 20 פלוס - בשליש הראשון של הקרב הדג ישלוט אם רק ירצה ואם ירוץ לתקלה הוא ינצח... בקיצור - יוצאים לים עם כמה סטים וליד תקלות ובמיוחד ברזלים מנסים תחילה על סט חזק... אם עובי החוט והסט הכבד בכלל לא מביאים תוצאות - אפשר לרדת לנמוך... או כמובן - מה שהרי נמשיך לעשות פה ושם, מעת לעת נאתגר עצמנו עם סט לייט ליד תקלת ברזל, לרוב נפסיד אך אם נצליח להביא שם דג של 20 פלוס - זה יהיה וואו...
רפי, פתחת במחמאות ולכן אשיב לך בכאלו, בגלל שכמוך כייף לי לכתוב ולשתף, ממש מהלב. שמת לב בדיוק רב לכל מה שאליו כיוונתי בכתיבת הדוח. אני ידעתי שתדע לזהות דייג טוב וקר רוח לפי סרטון של דקה וחצי, ואני לא מדבר עלי, אלא על אבי, אפילו שהפעם הפסדנו בקרב. קיוויתי לדיון נרחב על סטים ואזורי דייג בכדי ללמוד מהמנוסים וללמד את אלו שפחות. בברכת יום טוב ושבוע נפלא, להתראות בדוח הבא.
נהניתי לא פחות מאשר אם הדג היה עולה (בניגוד אליך )
בהצלחה בסיבוב הבא.
סמאח, כבר מזמן שאימצתי את המוטו שכל מה שמעבר לים הוא בונוס. כייף לי לראות זריחה ושקיעה, כייף לצפות במעגל החיים בים ולהבין אותו יותר עם השנים. נהניתי מכל שניה ושניה, איבוד הדג נתקבל בחיוך והערכה ליריב, אם זה היה ג׳ודו הייתי קד לו קידה.
חייב לומר תומר, פשוט נהנה מהדוחות שלך... גם מהאוירה וגם מהניתוחים המקצועיים...
לגבי הבריחה, אם הייתי סופר את הדגים שהשארתי בים כי ברחו - הייתי מגיע למאות קילוגרמים, כך מן הסתם כל מי שמטרגט דגים מהסירה תקופה ממושכת ומכוון לגדולים... אגב, חלק גדול בגלל "שגיאות" (אם וגם בלי מרכאות) שעשינו, כולל טעויות שנעשו במודעות.. הגדרת את הדברים מצוין ו"שמת את האצבע" על הסיבות והמסקנות, חברך הטוב מן הסתם עזר לך בתובנות- התרשמתי מקור הרוח שלו ומהבנת המצב כמו גם מהרוח הטובה בה לקח את איבוד הדג... הבחנתי שהוא זיהה נחרצות שהדג אבוד בשלב בו אתה האמנת וקיווית, לפני הקריעה...
אגב, גם מסכים אתך כי ללא תקלת בסביבה - סיכוי מצוין להוצאת הדג, ראיתי מי החזיק בחכה ואיך הוא עובד - באזור ללא תקלה רוב הסיכויים שהדג בסירה ואם נתפס טוב אז היה יוצא והחוט לא היה נקרע... הייתי כותב וכפי שציינת - ליד תקלה מתאמצים לקחת את ראש הדג למעלה ולא לתת לא לרדת, אך בין הרצוי לבין המצוי - יש את כוחו של הדג ביחס למקל ועובי החוט...
במסגרת הפקת הלקחים שבעצם ציינת אותה: ברגע שהולכים לדוג ליד תקלות - סט יותר חזק כלומר מקל יותר קשיח וחוט יותר עבה, סט שיאפשר ללחוץ חזק על הדג ולא לאפשר לו לרדת לתקלה... "מקל עד 120, חוט 45, שוק 50." מול דג של 20 פלוס - בשליש הראשון של הקרב הדג ישלוט אם רק ירצה ואם ירוץ לתקלה הוא ינצח... בקיצור - יוצאים לים עם כמה סטים וליד תקלות ובמיוחד ברזלים מנסים תחילה על סט חזק... אם עובי החוט והסט הכבד בכלל לא מביאים תוצאות - אפשר לרדת לנמוך... או כמובן - מה שהרי נמשיך לעשות פה ושם, מעת לעת נאתגר עצמנו עם סט לייט ליד תקלת ברזל, לרוב נפסיד אך אם נצליח להביא שם דג של 20 פלוס - זה יהיה וואו...
רפי, פתחת במחמאות ולכן אשיב לך בכאלו, בגלל שכמוך כייף לי לכתוב ולשתף, ממש מהלב. שמת לב בדיוק רב לכל מה שאליו כיוונתי בכתיבת הדוח. אני ידעתי שתדע לזהות דייג טוב וקר רוח לפי סרטון של דקה וחצי, ואני לא מדבר עלי, אלא על אבי, אפילו שהפעם הפסדנו בקרב. קיוויתי לדיון נרחב על סטים ואזורי דייג בכדי ללמוד מהמנוסים וללמד את אלו שפחות. בברכת יום טוב ושבוע נפלא, להתראות בדוח הבא.
ןלפני כל יציאה לדייג אנחנו מתכוננים קושרים חוטים מכינים את הפתיונות . ואז בא דג ואומר לך . חביבי אלי לא התכוננת מספיק טוב. והינה לך האתגר הבא . זה או שאתה מרים או
פורומים
.
)
או 
