נחמיאס,
האבונפחות נמצאות גם שם...
סימני הלעיסה על הכבלים לא משאירים ספק...
ההבדל בין זריקה של חכות מהריף לבין הוצאת חוטים הוא שמהריף יוצא שכול החכות נמצאות פחות או יותר באותו המרחק מהריף מה שאומר שאבונפחות שעוברות על הקו של פיתיון אחד, סביר להניח שייתקלו גם בשני. ובשלישי, וברביעי...
בהוצאת חוטים, כול פיתיון נמצא בקו מרחק שונה ובנוסף יש גם את המרווחים בין נקודות הסיום של ההוצאה (יש למעשה צורה של מניפה עם מרווחים גדולים יחסית ולא מספר חוטים מקבילים ורק עם מרחק משתנה.
אחוז המקרים של פיתיונות שלא נוגעים בהם או שחוזרים רק מכורסמים ולא מרוטשים או חסרים לגמרי, גדול בהרבה מאשר בהטלה מהריף.
להערכתי ולצערי, זה הולך להשתנות ככול שנכנס לחורף שאז האבונפחות נכנסות לחופים בהילוך גבוה והיחס בינן לבין דגים אכילים משתווה...

לגבי הצילום, אני לא יכול להתחייב כרגע.
במידה ויסתדר, בכיף.

אלון ואליאס,
עם חתולים גדולים יש לי ניסיון והוצאת החוט שלהם היא שונה  לגמרי ממה שהיה לנו.
החוט פשוט טס ...

דן,
המיתוס הזה נשבר כבר מזמן 
אצלי זו כבר הפעם השנייה 

לכל חובבי הבלונים קבלו:
<a href="https://www.youtube.com/embed/dB7JSt5C0OA" target="_blank">https://www.youtube.com/embed/dB7JSt5C0OA</a>
לא קשה  לא מזהם את הים וגם לא יקר ככה שתירוצים כבר אין.  
עוד שיטה נוספת  היא שהבלון קשור לחוט באורך 10-15 מטר ומחובר לראשי דרך סביבל שרץ על הראשי
וככה בגילגול חזרה  הבלון גם חוזר וגם אתם יכולים לסמן את הנקודה  שלכם. כי הבלון יצוף בערך במקום שהיפלתם את המישקולת
אז אפשר להנות משני העולמות חברים גם לשמור על הים שישאר לנו משהוא קטן למחר  thumbUp;וגם לדוג בכיף

דרך אגב לא חייב עוד חכה מספיק שהבלון יהיה קשור לגליל חוט ואז עושים איסוף ידני בהצלחה 

איזה דוח מטורף לרגע הרגשתי שאני נמצא איתכם על החוף

גיאצ'וק היקר,ראשית אברך אותך על היפיוף של ה7 קילו..דג פצצה!
לגבי ה"רכבת"...הוא עוד יבוא וישלם בריבית דריבית כפי שאני מכיר אותך

פצצה, אני מקווה ללמוד בחמישי הקרוב במפגש איך לדוג את האנטיאסים

ברכות על הדג,
הערכה גדולה על ההכנות והדבקות במטרה,
מבלי לבחול בשום אמצעי.
בתור חובב אינטיאסים מושבע, בדייג מסירה , יודע להעריך
את המלחמה איתו אבל תמיד הוא יודע להפתיע ומפגין את
כוחו היטב כשהוא חש כאב.
המון הצלחה  בהמשך,
ומגיע לך מעבר חלק לדו״סים, את הטירונות סיימת..

אלופים אתם 

כול הכבוד על האינטייס השמן 

כול הכבוד על דווח דייג פצצה לגבות 

גיאצ'וק ידידי 

האמת , אני ציפיתי לזה ואפילו ליותר... אבל לא אהיה חזיר הפעם 

כבר במפגש מנהלים דיברנו על הרכבת שהתחברה לך לקרסים ולא עצרה..

אני יודע שזה עוד יבוא , בנתיים תתאמן על הקטנים 

אינטיאס מכובד , בחוף חולי , על כבל..

חבר'ה , יש לנו פה כותרת 

גיא
בהמשך לשיחתנו במפגש
כשדיברנו שנינו העלינו סברה שאולי זאת הייתה כחולה
אז שלשום נתפסה כחולה בצפון מסירה כך שזאת האפשרות הכי הגיונית לרכבות שהיו לכם שם

גיא אתה יכול להסביר בבקשה איך אתה קושר את הכבל
ואתה עובד עם קרס אחת ?

ראיתי את התמונות 
אולי יום אחד תבוא רכבת בחצי כוח 


הקשירה היא בדיוק כמו לגומברים רק עם כבל 180 ליברות וקרס 10/0...

היום יצאתי לריף הקרוב עם בלון..

קשרתי ריג 2 קרסים (אחת חצי צפה) עם חוט פלדה 50LB ועם הקשר סבתא הזה שלך..

על פניו מאוד חזק 

אני מקווה שה 50 יעמוד בזה.. הפחדת אותי עם ה 180LB ..

לגבי הקרס.. אתה תופר לו אותה בגוף בפינה כמו עגיל ?

איפה בדיוק אתה תופר , כי בחי אין בעיה , אפשר כמעט בכל מקום אפילו על הקצה של הקצה..

אבל בקפוא צריך לקחת בחשבון את ההטלה.. וזה חייב לשבת במקום טוב וחזק..

התייחסותך 

הטסט של הכבל שאני עובד איתו הוא 110-180 ליברות.
כרגע ובגלל התקלים שהיו לנו עם רכבות, אני עובד בעיקר עם ה-180.
בגלל הקשירה שאני עושה, הכבל חייב להיות גם עבה ולא רק עם טסט גבוה ולכן כבלים איכותיים כמו AFW בטסטים של 100-150 ליברות לא באים בחשבון כי הם חצי עובי מהכבלים של לינאף ולכן גם הרבה פחות עמידים בפני הקשירה שאני עושה להם.

התפירה מתבצעת עם מחט.
קצת קשה להסביר ונראה לי שאין ברירה אלא לצלם סרטון קטן או רצף תמונות...
בסופו של דבר, הקרס יוצא מהפה ואם הפיתיון גדול אז אני מוסיף קרס נוסף באזור הזנב או סנפיר השת.
כנ"ל בקלמארים או סבידות...
פיתיון חי נתפר פעם אחת מצד לצד באזור שיחזיק בהטלה וזהו.