.

.

דור אתה שואל הרבה שאלות,
תחפש במאמרים על דמוי נוצה שישי בארכיון ותקבל תשובות.
לא להתעצל תעשה חיפוש אני בטוח שתמצא תשובות לכל השאלות ששאלת וגם על אלו שאתה עוד לא יודע שאתה רוצה לשאול.

מה הבעיה בזה שהוא שואל הרבה שאלות , בשביל זה הפורום נועד בסך הכל, לא ככה?

בעקרון אין בעיה, אבל קודם עושים חיפוש ואם לא מוצאים שואלים.
כבר שאלו מיליון פעם את השאלות שהוא שואל, נמאס כבר לכתוב כל שבוע למישהו אחר את אותה התשובה לאותה השאלה, מה כל כך קשה בלעשות חיפוש בפורום???

במקום כל הוויכוח הזה, היית עושה חיפוש ורושם את הקישור בתשובה לבחור.

הנה קטע מהמאמר:

. דייג בעזרת פיתיונות נוצה ו-"ניקלים"

בעיני, הג`רג`ור בעזרת פיתיונות נוצה הוא שיא השיאים באומנות הדייג בג`רג`ור. מדובר בדמוי פשוט אבל קטלני ביותר (תמונה 18). פיתיונות הנוצה נחלקים לשלוש קבוצות גודל/משקל עיקריות, כדלקמן:


· פיתיונות נוצה קטנים - 7 עד 10 גרם.

· פיתיונות נוצה בינוניים - 15 עד 18 גרם.

· פיתיונות נוצה גדולים - 20 עד 25 גרם.

להלן פירוט שיטות היישום והציוד המתאים לכל אחת מן הקבוצות הנ"ל.

 

א. דייג בעזרת פיתיונות נוצה קטנים

בקבוצת הגודל/משקל הראשונה, הפיתיונות מבוססים על נוצות בצבעים שונים. הצבע השולט הוא תמיד הצבע הלבן, ואליו מומלץ להוסיף נוצה או שתי נוצות בצבע שחור או חום.

ציוד הדייג הדרוש הוא ציוד קל, והדייג בשיטה זו מניב בעיקר לברקים.

הג`רג`ור בעזרת פיתיונות נוצה מסוג זה הוא מהיר והשאיפה היא להניע את פיתיון הנוצה בעומק של 20 עד 30 ס"מ מתחת לפני המים. כאמור, שיטה זו מתאימה בעיקר לדייג לברקים בכל מצב ים גלי, אפילו כשהמים צלולים.

 

ב. דייג בעזרת פיתיונות נוצה בינוניים

פיתיונות הנוצה הבינוניים מתאימים בעיקר לדייג אנטיאסים, טרולוסים וטרכונים בעונת הקיץ. את פיתיונות הנוצה בקבוצת גודל/משקל זו מתפעלים בשיטה מיוחדת והיא שיטת ה-"הקפצה". שיטה זו נועדה לדמות דג הנמלט מטורף. הקפיצות של הפיתיון על פני המים והתזות המים שהן גורמות, ממש "מטריפות" את האנטיאסים, הטרולוסים והטרכונים, שהם טורפים מהירים מאוד הנוהגים לצוד את טרפם בשכבה העליונה של המים.

הקפצת פיתיון הנוצה מתבצעת על-ידי גלגול מהיר ביותר של ידית הרולר. בשלב ההטלה, עוד לפני שפיתיון הנוצה נוחת במים, הדייג חייב להתחיל בגלגול מהיר ביותר כשהחכה נמוכה וקרובה לפני המים. עקב הגלגול המהיר, פיתיון הנוצה מתחיל "לקפוץ" על פני המים ולצלול לתוכם לסירוגין. תנועה זו נמשכת ברצף כל עוד הגלגול מהיר במידה מספקת. אם הגלגול אינו מהיר דיו, יש להרים בהדרגה את החכה כלפי מעלה, וכך משיגים מטר נוסף ומותחים את החוט. את ההקפצות מפסיקים כשפיתיון הנוצה מגיע למרחק של 5 מטרים בערך מקצה הריף. רק בשלב זה יש לאפשר לפיתיון הנוצה לשקוע במים, אבל לעומק של 20 עד 30 ס"מ לכל היותר. חשוב מאוד לשמור על עיניים פקוחות ועל ערנות מתמדת כדי לזהות רדיפות של דגים טורפים אחר פיתיון הנוצה. את הרדיפות ניתן לזהות ללא קושי, כי הן מתבצעות על פני המים. במהלך רדיפה כזו אסור להפחית את מהירות הגלגול, כי מהירים ככל שנהיה, הדג תמיד יהיה מהיר יותר.

הצבע המוצלח ביותר בשיטה זו ולסוגי דגים אלה הוא לבן נקי. הזמן בו הכי קל להקפיץ פיתיון נוצה - שעות אחה"צ. בחודשים אוגוסט עד אוקטובר בדרך כלל מתעוררות בשעות אלה רוחות צפוניות, ובעזרתן ניתן להקפיץ את פיתיון הנוצה בקלות. יש להטיל את פיתיון הנוצה לכיוון מערב או צפון-מערב. בשלב זה, בגלל כיוון הרוח נוצרת "בטן" בחוט והרוח מתחילה לגרור את פיתיון הנוצה ולהקפיץ אותו.

החיסרון המשמעותי בשיטה זו: העדר שליטה יעילה בפיתיון הנוצה.

הציוד הדרוש לדייג בשיטה זו הוא ציוד בינוני (ראה לעיל).

 

ג. דייג בעזרת פיתיונות נוצה גדולים

קבוצת גודל/משקל זו כוללת שני סוגים של פיתיונות נוצה:


o פיתיונות על בסיס נוצות בצבע לבן בתוספת נוצה או שתיים בצבע שחור או חום. השימוש בפיתיונות נוצה מסוג זה הוא בשיטת ההקפצה, והוא מיועד לדגי אנטיאס במשקל 3 ק"ג ומעלה. השימוש בפיתיונות אלה בשיטה זו קשה מאוד עקב ההתנגדות הגבוהה של הפיתיון בזמן התנועה במים, אבל שילוב השיטה עם פיתיונות הנוצה בגודל זה הוכח כיעיל ביותר.

o פיתיונות על בסיס נוצות בצבע חום בהיר או צבעים שונים או נוצות בצבע לבן עם פסים שחורים/חומים ("רוזי" או "זברה"). פיתיונות אלה נועדו בעיקר לדייג לוקוסים מפלצתיים והג`רג`ור מתבצע באיטיות ובמים עמוקים.

 

ד. דייג בעזרת "ניקלים"

ההגדרה שלי ל-"ניקלים" אינה מתייחסת לכפיות המתכת השטוחות כדוגמת ה-Acme Kastmaster, הניקל הקלאסי המפורסם והחיקויים הרבים שלו, אלא בעיקר לפיתיונות מתכת בעלי פרופיל צינורי ותוספת זנב שעיר (תמונה 21) או דמויי-דג מתכתיים או פלסטיים ששייכים לקטגוריית הפיתיונות מסוג Jig, כדוגמת ה-Metallic Sardine של חברת Yo-Zuri (תמונות 5, 6). גם פיתיונות מתכת אלה מתופעלים בשיטת ההקפצה, אבל שיעור ההצלחה שלהם נמוך יותר מזה של פיתיונות הנוצה, אם כי השימוש בהם קל ונוח יותר בזכות משקלם הגבוה, המאפשר הטלות לטווחים ארוכים יותר. פיתיונות הנוצה מוצלחים יותר מה-"ניקלים" מכיוון שבזמן תנועתם במים הם יוצרים שובל של בועות באורך של 3 עד 4 מטרים, ושובל זה מושך את תשומת הלב של הדגים ומאפשר להם "להתביית" על הפיתיון.

 

אם אני עושה לו את העבודה  מה שווה כל התגובה שלי?
שילמדו להתחיל לחפש ולא לקבל כל דבר בכפית לפה.

בס"ד

מסכים לחלוטין עם דב,
הרעיון כאן שאנשים ילמדו. לא רק לדוג אלא גם להשתמש בפורום.

ודרך אגב, אם ילמדו להשתמש בפורום זה יהיה רווח גדול מאד לכל אחד ואחד. בחיפוש יכולים למצוא עוד דברים שקשורים לנושא ששאלו במקור ומישהו אחר יכול להיות שלא היה כותב בתגובה שלו.

מדלג על המחלוקת ואתייחס לשאלה עצמה -

אין לי מושג לגבי צידקות...
*לגבי דמוי נוצה -
יצא לי לראות כיצד מז'רז'רים ותופסים בייבי אינטיאסים...
באחת משלוש הפעמים שז'רז'רתי מהחוף - ז'רז'רתי על דמוי נוצה ותפבתי אינטיאס של קילו + לוקוסון..
לגבי ניקלים -
ז'רז'רתי המון מהסירה על רתיחות של טוניות ותפסתי עשרות רבות

לדעתי, שיטת העבודה מושפעת גם מהדג המטורגט...
*לבייבי-אינטיאסים וכך לדעתי לטוניות ופלמידות - גם על ניקל וגם על דמוי נוצה:
מוריד את המקל כך שיקביל לפני הים ומז'רז'ר מאוד מהר, זה הכל...
כך ממה שראיתי בחוף וכך כשז'רז'רתי לטוניות...
*אם דמוי הנוצה כבר קרוב לריפים - בטרגוט של לוקוס או לברק הייתי מז'רז'ר לאט יחסית בשילוב הקפצות..

בכל מקרה, המז'רז'רים המנוסים מהחוף בוודאי מבינים טוב ממני...