פורומים
חברים שלום,
לאחרונה נתקלתי בפייסבוק באשת דייג,
שביוזמתה הקימה קבוצה של נשות הדייגים.
מעבר לשיתוף הנשים שלנו, שסובלות אותנו
ואת התחביב שלנו , יש חשיבות רבה לנושא
מייד אפרט...
מי מאיתנו הדייגים לא נמצא במצב תמידי
של דייג? הכוונה שאנחנו תמיד נמצאים איפשהוא
שם באטמוספירה, בין יציאה לים ליציאה הבאה,
בתחילת עונה, באמצע עונה וכמובן בסוף העונה.
עונת הטרולינג, עונת הג׳יג, עונת הקלאמרי וכו וכו׳.
נכון שזו הפינה השקטה שלנו, נכון שזהו זמן איכות
בו אנו מתרכזים באהבתנו השניה, הים, ולא היינו
רוצים הפרעות והסחות דעת שונות ומשונות.
אני לפחות שומר על המצב הזה בקנאות רבה ולא
נותן שיפריעו.
בכל זאת אני רואה חשיבות רבה בצירופן,
תחילה מהסיבה שמגיע להן מקום לפורקן
והבנה שהן לא לבד... מאחורי כמעט כל דייג
יש אשה בבית שחושבת ודואגת ומנהלת את
התא המשפחתי לבדה בזמן שאנחנו שעות וימים
בים. הפלטפורמה של קבוצת הנשים בפייסבוק
תחזק אותן ובמקביל אותנו הדייגים.
הנשים שלנו הן מכפיל כח עבורנו במאבקנו
מול אותם ארגונים הרוצים לגרש אותנו מהים.
3500 דייגים הופכים את מספרם בין לילה
ל7000, ופה התמונה ויחסי הכוחות ביחס לירוקים משתנים ומעלים את הנושא להכרה רחבה יותר בשיח היומי המתנהל.
קוריוז קטן:
עת שחרורי משירות המילואים נערכה בגדוד מסיבת שחרור. כל חיילי הגדוד שהגיעו לגיל הפרישה נקראו בפעם האחרונה להכרת תודה מצד מפקדי הגדוד והחטיבה שבחרו להעניק את מתנת השחרור לנשות החיילים ובצדק....
מקווה שהעברתי את חשיבות
העניין מעבר להיותו מתבקש וראוי.
קישור לפייסבוק של נשות הדייגים:
https://www.facebook.com/groups/218198032118193/
בברכת יום טוב
