אני רואה שהתפתח פה דיון רציני בנושא ולא החלפת מהלומות, אז חצי השקל שלי בעניין

הגישה שלי היא לא פה ולא שם.
מצד אחד - מזחים מרוצפים בדגים גם לי לא עושים טוב (סירה, ז'ירז'ור - לא משנה). רוב הדגים (בעיקר מסירות) הולכים לכיסוי הוצאות (דגש על "רוב", אני יודע שיש כאלה שלא מוכרים), ובעצם הדגים הפכו לדרך למימון התחביב - זה לדעתי פסול(!). אין לי בעיה עם מכירת דג פה ושם (גם אני חוטא בכך אם פעם בעונה אני תופס איזה אינטיאס גדול ואין לי מה לעשות איתו בבית), אבל שזה הופך לשיגרה של "יוצאים - תופסים - מוכרים", זה הופך את הדיג לעסק לכל דבר.
תחביב מבחינתי מוגדר בצורה הבאה: "דבר שמאד אוהבים לעשות ולהשקיע בו זמן ומשאבים, מבלי לצפות לתמורה בחזרה". אגב, זו גם בערך ההגדרה המילונית - קראו
פה.
יש לי קיאק בבית שעלה כמה אלפים. ציוד דיג בעוד כמה אלפים. כל פעם שאצא אשלם דלק על הנסיעה ברכב, בטח אאבד דמויי פה ודמויי שם, אז מה? כל דג שיצא אקח למכירה לכיסוי ההוצאות המצטברות?
כמה פעמים תפסתי דגים ומכרתי אותם? פחות מאצבעות כף יד אחת (ואלו שנמכרו, הגיעו לדוכן כי אמא צעקה עלי ש"אעיף את המפלצת הזו מהמטבח שלה").
כמה פעמים יצא לי לתפוס להקות שלמות? גם כן, פחות מאצבעות כף היד השניה.
מודה, גם לי קרה שנפלתי עם חבר על להקה של טרכונים ומה שהלך שם מוגדר כ"שחיטה" (במקרה זה אפילו כל כך התלהבתי שסחבתי בערך 15 ק"ג טרכונים הביתה והתחלתי לחלק לשכנים כי לא היה מקום במקרר), אך גם מדובר על לפני 10 שנים, בכיתה י"א, שהמודעות היתה מאד רחוקה ממה שהיא היום.
רבים ממהרים לפסול את השפעתם של הדייגים החובבים על הדגה ולהאשים באופן אקסקלוסיבי את המסחריים.
אין לפסול את השפעת החובבים על הדיג! זו טעות חמורה, והעובדות הן שבמדינות מתקדמות יותר, חוקי הדיג שחלים על החובבים לעיתים אף חריפים יותר מעל המסחריים.
לרשום שהשפעתם של החובבים קטנה עד לא קיימת זו טעות במקרה הטוב, עצימת עיניים במקרה הרע. הדיג כתחביב התפתח מאד בעשור האחרון, והפך מנחלתם של כמה זקנים שזופים עם בוס על המזח לנחלתם של ילדים מגיל היסודי עד למנכ"לים של חברות ענק, דמויות שבעבר אם היינו חושבים עליהם מעולם לא היינו חושבים שמלכלכים את ידם בריח דגים. הדבר נראה בבירור על החוף - ריפים שלמים שפעם היו עזובים, כיום מאכלסים מספר דייגים כל בוקר, גם באמצע שבוע.
סירות שפעם היו יוצאות לבולוס, היום כבר כוללות סונאר מתקדם, ציוד בעשרות אלפי שקלים לג'יג ומוציאות במאות שקלים ליציאה את כל מי שרק רוצה.
כשסירה אחת מנהריה יוצאת לג'יג וחוזרת עם 100 ק"ג אינטיאסים, ועוד כמה סירות יוצאות מעכו וחוזרות עם כמה עשרות ק"ג כל אחת, ועוד כמה מהקישון, ועוד כמה מת"א, ועוד כמה מאשדוד ואשקלון - אי אפשר להתייחס לכמות המצטברת כזניחה. פעמים רבות הסירות הנ"ל חוזרות עם שלל ואילו הרשתות נותרות ריקות מדגים. הסירות הנ"ל לא מתחרות ברשתות, לא מטרגטות דגים זהים, אלא פתחו "חזית" חדשה לגמרי מול ים שכבר נמצא בקריסה, ורק עוזרות לו לקרוס עוד יותר גם בחזיתות שלא היו קיימות בעבר.
גם לדייגי החוף לא ניתן להתייחס בביטול. באם איזורים כמו שמורות הטבע (נגיד אכזיב-ראש הנקרה), היו פעם מקום רביה של דגים ללא מפריע מלבד כמה דייגי בוס, היום הריפים הנ"ל ריקים מדגים. לוקוסים שהיו באיזור כמעט נעלמו, ומדובר על דגים שמטורגטים על ידי מז'רז'רים שפוקדים את הריפים על בסיס יומי! לא סירות, לא שרקים - דייגי חוף! לא לייחס לדייגים את העלמות הדגים? זו פשוט התכחשות למציאות לדעתי.
אקח דוגמה אישית נוספת - המרינה בנהריה. לפני מספר שנים שהתחלתי לגלות את עולם הז'ירז'ור לסבידות / קלאמרי, המרינה היתה נטושה בלילות (מלבד בנצי5 ששם פגשתי אותו לראשונה). לאט ובטוח הנושא התחיל לצבור תאוצה, ושנתיים לאחר מכן, המרינה, מקום שהניב לי סבידות וקלאמרי בקלות לכל יציאה (הייתי מגיע למרינה ב4:00, ובשעה 5:00 כבר היו לי מספר יחידות לפיתיון כל פעם), נהיתה שוממת לחלוטין. כל לילה בעונה, היא מאוכלסת ע"י מספר מז'רז'רים שלא משאירים סיכוי גם לכמה פריטים הבודדים שכן מצליחים להגיע לשם לאכלס אותה מחדש.
לא מדובר על נקודה שזורקים בה רשתות ועוברים בה עם צ'ינצ'ילה - מדובר על מקום שנהרס ע"י חובבים בלבד!
יש הבדל ברור בין דייגי חוף לבין דייגי סירות (קיאקים לצורך העניין נחשבים כסירה לדעתי). דייגי חוף מקבלים את איזור הדיג כנתון, ומוגבלים ביכולות השינוי מיקום. דייגי סירות, מצויידים במיכשור מתקדם, לרבים מהם יש נקודות "כספת" רבות שבהן הם מבקרים תדיר.
יש הבדל לדעתי בין דייג חוף שהזדמן לו במקרה להיות בנקודה שבה עברה להקה של אינטיאסים, לבין סירה שיוצאת לנקודות בראש כרמל בקיץ ונופלת לאינטיאסים על הראש כל יום מחדש.
מעולם לא דרשתי מאף אחד לשחרר דגים, גם שראיתי אחרים לידי תופסים דגים שלדעתי צריכים לחזור לשחות. היחידים שקיבלו ממנו הערות היו חברים קרובים שאני יוצא לדוג איתם קבוע וידעתי שההערות שלי לא יתקבלו בחוסר הבנה במקרה הטוב, או באגרסיביות במקרה הגרוע.
יש שאומרים שדיג זה ספורט, בדיוק כמו שכדורגל זה ספורט - וכמובן ששחקן כדורגל מרוויח מהספורט מה הבעיה שדייג יעשה זאת?
פסול בעיני להשוות את עניין מכירת הדגים ורווח הכסף מהתחביב למשחקי כדורגל, כדורסל וכו'. שחקנים שמרווחים מכך כסף באופן שיטתי -
זו הקרירה שלהם, זו הפרנסה שלהם - זה לא התחביב שלהם!פה נמתח הקו הדק שבין תחביב לפרנסה - מי שדג לפרנסתו, מאחל לו שפע פרנסה, כל עוד הוא יעמוד בחוקי הדיג (מה שבתור התחלה, כמעט אף דייג מסחרי לא עומד היום, ומעבר לכך החוקים הללו כבר לא רלוונטים כמעט בכלל).
יש רבים שיטענו כי כל הדגים שווים, ואם מגדירים תפיסה של X דגים גדולים כהגזמה אז יש להגדיר כך גם תפיסה של X דגים קטנים.
אני לא מסכים שיש להשוות "דגי טרף" לדגים טורפים. מארג המזון בנוי כך שיש יותר טרף מטורפים, אי לכך ובהתאם לזאת - הוצאת X דגי טרף לא שקולה לתפיסת X טורפי על ממערכת אקולוגית בשום מצב - ביולוגיה בסיסית.
הוצאת 10 מושטים לא שקולה להוצאת 10 ביניות.
הוצאת 10 בורים לא שקולה להוצאת 10 אינטיאסים.
זה לא עניין של "דרך ראיה", אלא עניין של "חוקים" ביולוגים בסיסיים, אי לכך, בעיקרון - זה לא עניין שאפשר לדון עליו, אלא לקבלו כנתון מדעי.

יש גם שמשווים לחו"ל - "גם שם תופסים כמויות, והם נחשבים נאורים אז למה פה זה לא בסדר?" - זה גם משפט ששמעתי בעבר.
גם ההשוואה לחוקי דיג בשאר העולם לא רלוונטית. ההשוואה של המערכת הימית שלנו לשלהם לא נכונה. אי אפשר להשוות את ההשפעה האקולוגית של הוצאת X פריטים בארץ להוצאת X פריטים זהים במערכת אחרת - זה פשוט לא נכון באופן מדעי. באם הוצאנו X פריטים מתוך Y פריטים בארץ, ובמדינה אחרת הוציאה X פריטים מתוך Z פריטים כאשר Z גדול באופן משמעותי מ-Y, אזי ההשפעה שונה לחלוטין. יש עניין של
ביומסה (Bio-mass), והעניין שונה מאיזור לאיזור בתוך החופים שלנו, ובטח שממדינה למדינה.