דייגים הם הציידים – לקטים האחרונים שנותרו בתרבות הישראלית. הם יוצאים לים וצדים את הפירות אשר הטבע, המערכת האקולוגית הימית, מספקת לנו בנדיבותה.
הים נראה גדול ואינסופי, "עץ נדיב" שיודע לתת ללא גבולות, אך מסתבר שאת הגבולות האלה אנחנו, בני האדם, כבר פרצנו. ארגון המזון והחקלאות העולמי מעריך שכ -77% ממאגרי הדגה בעולם נוצלו עד תום, או אל מעבר ליכולת ההתחדשות הטבעית שלהם.
בישראל חלה ירידה של עשרות אחוזים בשלל הדגה בים התיכון. אנחנו שורפים יותר דלק כדי להוציא פחות דגים והדגים שאנו מוציאים הם קטנים יותר מבעבר. כ-3,000 טון של דגים ופירות ים נדוגים כל שנה בדיג מסחרי בים התיכון, במחיר סביבתי וכלכלי כבד
כמו לצוד נמר
הבנק העולמי מעריך את הנזק הכלכלי כתוצאה מניהול שגוי של דגה בכ-50 מיליארד דולר בשנה, בגלל המון דגים קטנים מידי הלכודים ברשתות. אם היינו ממתינים כמה שנים לפני שדגנו אותם – הם היו שוקלים הרבה יותר, שווים הרבה יותר כסף ובעיקר – משאירים אחריהם דור של צאצאים, כדי שיהיה מה לדוג גם בעונה הבאה.
מפסידים מכך רבים: לא רק הדייגים המקצועיים שמתפרנסים מהים, אלא גם הדייג החובב שיוצא לדוג בסוף השבוע, בשביל הכיף (ויש יותר ממאה אלף כאלה בישראל)
או הצולל שרוצה לראות בעלי חיים מופלאים בבית גידולן הטבעי.
גם הכיס הציבורי מרגיש את הטרגדיה הזו – כתוצאה ממדוזות המציפות את תחנות הכוח של חברת החשמל, כאשר המערכת הטבעית מתערערת, והכיס הפרטי, שבשביל לאכול דג ים טרי, צריך להוציא סכומי כסף נכבדים.
חלק מהבעיה נובע מכך שאנחנו לא תופסים את הדיג כפעולת ציד לכל דבר ועניין. לדוג לוקוס (דקר), כריש, או טונה כחולת סנפיר, זה קצת כמו לצוד נמר – אלה טורפי העל המווסתים את בריאות המערכת.
שינוי בהרגלי הצריכה
בואו נדמיין לרגע שמגיע צייד אל היער ופורש רשת לאורך עשרות מטרים, אשר כל בעלי החיים נתפסים בה. כך נראה דיג מסחרי באמצעות רשתות עמידה או מכמורת. בשיטות דיג אלה נתפסים הרבה מאוד דגים המושלכים בחזרה לים – דגים קטנים מידי, או דגים שאינם מסחריים.
תופעה זו, המכונה "דיג לוואי", היא בעצם הרס העתודה של המערכת האקולוגית – דגים שיכלו להתבגר ולהיות בעלי ערך מסחרי גבוה, או דגים שממלאים תפקיד במערכת המייצרת את הדגים המסחריים, כחלק ממארג אקולוגי מורכב. ממצאים עדכניים מלמדים על כך שבדיג המכמורת יותר מ- 50% מהשלל מושלך בחזרה אל הים.
שמונה מומחים מחו"ל יגיעו בתחילת נובמבר לישראל, לסדנאות מיוחדות שעורכת החברה להגנת הטבע לקובעי מדיניות ומקבלי החלטות, וכן להשתתף בכנס ירושלים לסביבה וטבע ה-5 של החברה להגנת הטבע, שיוקדש השנה לנושא ניהול מושכל של משאבי הים התיכון. המומחים, כל אחד בתחומו, ינסו להעביר מניסיונם העולמי לנציגים הישראלים, על מנת לעודד ולסייע בקידום מהלך ארוך טווח לניהול משאבי הים והדגה בים התיכון, בראייה סביבתית וכלכלית.
ואיך בכלל מייצרים סוף טוב לטרגדיה? בחקיקה עדכנית, המבוססת על ידע מדעי עכשווי, באכיפה קפדנית, בשינוי בהרגלי הצריכה של השוק ובהגדלת מאמצי השימור של מינים בסיכון, באמצעות הכרזה על שמורות טבע ימיות והפיכת צי הדיג לצי סלקטיבי – כזה שמסוגל לדוג בדיוק את הדגים שנכון להוציא מהים – ובכמות הנכונה – לדוג את הריבית ולא את הקרן.
כך יהיה ניתן להבטיח עתיד כלכלי למי שמתפרנס מהענף, הנאה לחובבי הים וסביבה ימית משגשגת שתומכת בכולנו. את כל אלו יש לקדם תוך דיאלוג ושיתוף בעלי העניין, ובראשם הדייגים, שהם חלק מרכזי בבעיית דיג היתר, אך חשוב מכך – הם המפתח לפתרון.
כנס ירושלים לסביבה וטבע החמישי של החברה להגנת הטבע, יתקיים ב – 5 לנובמבר בבנייני האומה בירושלים, ויעסוק השנה בנושא ניהול משאבי הים וכיצד לשמור על הים בצורה הטובה ביותר. הכנס יתקיים בשיתוף רשות הטבע והגנים, המרכז האקדמי רופין, משרד האנרגיה והמים והמשרד להגנת הסביבהקישור של הכתבה :
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/408/517.htmlהכנס עצמו :
ישראל עם הפנים לים – איך לשמור על הים כדי שישמור עלינו?
כנס ירושלים ה-5 לסביבה וטבע יוצא לדרך!
http://www.teva.org.il/?CategoryID=981
פורומים
נראה אולי יהיה אופציה לצלם זה יהיה יותר מעניין 
היא גם רוצה לבוא אז הכל סגור 
