אחרי שבועיים שבהם ריגים נקרעו, ונותרו במים
אחרי שבועיים שבהם דגים חיים קופדו באיבחת לסת
אחרי שבועיים שהאבסנו את הסרטנים (ישו"ז)
אחרי שבועיים של חוסר מזל שהיה מנת חלקנו.... הבוקר הצלחתי להעביר את חוסר המזל למחנה היריב

אחרי שהמבריקים שביננו נשאבו לקרב מוחות, למשחק שחמט בו החיילים הוקרבו זה אחר זה אבל היריב לא עשה שום צעד שגוי ולא חשף שום נקודת תורפה, עברנו למשחק שש-בש שהסתיים במארס טורקי ובבת אחת כל ההגנות נפלו כמו גם השיניים החדות והלסתות העבות..
מה היה לנו, אתם שואלים?
סיכום קצר: פילה בורי, קרס גמקטסו 510 3/0 (כן, כן, זו של הג'יגים - הייתי חייב להשתמש בנשק יום הדין), היו יריב פשוט גדול מידי והלוליין זכה ללכת על חוט הבד בפעם האחרונה... אבל איזו הליכה יפה זו היתה. כמו אומר: אם כבר ללכת אז בגדול!
גומבר לא גדול - להערכתי קילו וחצי - אבל אף פעם לא מודדים את כמות המים שיורדדת ביורה - פשוט מקבלים אותה באהבה כי לכולם ברור כי מהנקודה הזו מתחיל הגשם האמיתי.
אז הגיע הזמן להוציא את המטריות מהבויעם
וזה רבותי היה הפרומו.
פורומים













שאתה עייף
ככה
{טוב בשביל זה יש את הנצרתי מ,}

