סיפור מרגש על אהבה של אימא

לאחר רעידת האדמה ביפן, כאשר המצילים הגיעו לחורבות ביתה של אישה צעירה, הם גילו את גופתה דרך הסדקים. התנוחה שלה הייתה מאוד מוזרה - היא ירדה על ברכיה כאילו בתפילה, הגוף שלה היה נטוי לפנים, וידיה היו משולבות כאילו מחזיקות משהו. הבית התמוטט עליה ופצע אותה בגבה ובראשה.

בקושי רב, ראש צוות החילוץ הצליח להכניס את ידו דרך הסדק הצר שבקיר כדי להגיע לגוף האישה. הוא קיווה שהיא עדיין בחיים. אך הגופה הקרה הצביעה על כך שהיא איננה... יחד עם שאר צוות, הוא עזב את הבית כדי לחקור את הבניין שקרס ליד. אבל כוח שאין לעמוד בפניו קרא לראש צוות החילוץ בחזרה לביתה של האישה המתה. שוב, הוא ניסה להגיע אליה כדי לחקור את החלל שהיה מתחתיה. ופתאום הוא צעק בהתרגשות, "ילד! יש כאן ילד!".

כל הצוות התחיל לנקות ביסודיות את ההריסות שהיו סביב גופת האישה. ומתחתיה הם מצאו תינוק בן 3 חודשים, עטוף בשמיכה צבעונית. היה ברור שהאישה הקריבה את עצמה כדי להציל את חיי בנה. כאשר הבית התמוטט, היא הסתירה אותו עם גופה. הילד הקטן ישן בשקט, כאשר ראש צוות החילוץ לקח אותו לידיו.

הרופא הגיע במהירות כדי לבדוק את התינוק. כאשר הוא פתח את השמיכה, הוא מצא שם טלפון סלולרי.

על המסך הייתה הודעת טקסט:

"אם תשרוד - תזכור שאני אוהבת אותך".

הטלפון הסלולרי הזה עבר מיד ליד, ומי שקרא את ההודעה בכה.

"אם תשרוד - תזכור שאני אוהב אותך"...


התמונה אמיתית

לא הבנתי אם התינוק שרד או לא? סיפור מרגש מאוד כל הכבוד לה אישה אמיצה! ת.נ.צ.ב.ה

כנראה שבאמת  אין בעולם אהבה     כמו אהבה של אמא

אחרי שקראתי את שתי השורות הללו,

התאמצתי כדי שהדמעות שהציפו לי את העיניים -
תישארנה שם ולא יעברו אל הלחיים בדרך אל המקלדת...

וזה היה לפני שקראתי שבקטע הזה אני לא לבד-

כשאומרים "מרגש עד דמעות" - מתכוונים לזה...